ניטרליות בגישור דומה קצת לזהב טהור: ברור לנו שיכול להיות דבר כזה, ברור לנו שאי שם יש אפילו דוגמית קונקרטית של זה, אבל כמה שלא תביט ימינה ושמאלה בסביבה הקרובה, לא תגלה אלא תרכובות עם אחוז כזה או אחר של החומר הטהור…

בזמן האחרון אני יותר ויותר משתכנעת, שאנחנו מתבלבלים בין ניטרליות לבין העדר אינטרס אישי, ובמיוחד אינטרס שלא קשור לעניין. גם זה מסובך למדי לביצוע, אבל יותר קל להסביר. וככל שאני מבינה את זה יותר, אני פחות מעוניינת להיות ניטרלית. להיות ניטרלי זה להיות אדיש, חסר עמדה, חסר חמלה, סוג של עצלות אינטלקטואלית, ללא דחפים, שאיפות, חלומות ואכזבות. סוג של גז אציל שלא מועיל בטובו להתערב עם הבריות, יושב על הגדר ולא נוקף אצבע לשום צד. לא מצליחה למצוא דוגמאות היסטוריות בהן היה נכון להיות ניטרלי, ופחות פחות מוצאת אנשים ניטראליים שמוצאים חן בעיני.
מאיפה הרעיון שניטרליות היא כלי העבודה הראשי של המגשר? העדר סימפטיה לצד כלשהו הוא באמת המפתח להניע תהליך הידברות ? וגם אם נניח (לרגע. מיד נפריך את זה) שכן, יש עדויות כלשהן על אנשים בשר ודם שאכן הצליחו להתאזן על נקודת האפס המוחלטת?
אם בכלל , רק כשהצלחתי להבין ולהרגיש את הדנ"א של האיש, רק כשהצלחתי לפענח את הצופן הלא רציונאלי של הוויכוח, רק אז באמת הרגשתי שנפתחים אלי, שמדברים איתי, שסומכים עלי. רק כשנולד נתיב אישי ואינטימי לחלוטין ביני לכל אחד מהם, הם הסכימו להתמסר, לבכות, לצעוק, לחייך, להירגע, לוותר, להרים את המבט. רק ברגע שהייתי האדם הכי פחות ניטראלי בעולם, הם ידעו שאפשר לסמוך עלי, שלא אמכור אותם.
זה העניין. לא ניטרליות דרושה, כי אם אמון מלא. אמון שהאיש שאתה מפקיד בידיו את המפתח לחדרים הסמויים בלב שלך, לא יעשה בזה שימוש לשום מטרה שהיא שאינה לטובתך. לא לטובת האגו שלו, לא לטובת הצד השני, לא לטובת האנושות ובכלל. רק בשבילך. לא יסמן אותך – באופן ניטרלי כמובן – כעוד תיק במשרד, לא יספור אותך כשעת שכר טרחה, לא יבלבל לך את המח עם שיקולי צדק מוחלט, לא יתפתה "לסגור עסקה" כדי להאדיר את סטטיסטיקת ההצלחה שלו. לא יפחד להראות שהוא מתרגש, לא יפחד להיות חשוף ושקוף בפניך.
כי אין לו, באותו רגע, שיקולים אחרים כלשהם. הוא לא ניטרלי, כי הוא מאוד מאוד בעדך. אבל הוא בעדך בדיוק כמו שהוא בעד הצד השני. כי להיות ניטרלי זה קודם כל "לא להיות" – לא להיות בעד שום דבר. ואילו אנחנו, המגשרים, בעסק של קודם כל כן להיות, בעדו וגם בעדה, גם צודק וגם חכם, גם ביחד גם לחוד. לא זו המשמעות של WIN-WIN ?