דברי הסבר
מבוא
הרפורמה המוצעת נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד התקנות ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים תוך קיומו של הליך ראוי והוגן. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 והעקרונות הדיוניים בהליך האזרחי נקבעו ברובן בתקנות משנת 1963, כאשר בשנת 1984 הן עברו עדכון ניסוחי בלבד. לאחר מכן הותקנו מעת לעת תיקונים בתקנות, לעיתים של פרקים שלמים ולעיתים של תקנות בודדות, בלא שהתבצע תיקון קוהרנטי כולל של כל התקנות. נמצא כי לאחר שבמערכת בתי המשפט עודכנה תוכנת מחשוב חדשה ומודרנית ושונתה כליל סביבת העבודה השיפוטית, הגיעה העת להתקין תקנות חדשות שיתאימו לימינו אנו.
ואכן, במשפט המשווה ניתן למצוא דוגמאות רבות לרפורמות, בהיקפים שונים, שנערכו בכללי הפרוצדורה האזרחית. מטרותיהן משותפות: להפחית את העלויות ולפשט ולקצר את הימשכותם של ההליכים המשפטיים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בארה"ב [1990 – The civil Justice Reform Act of 1990- CJRA], באנגליה [1999 – הרפורמה של לורד וולף (Access to Justice) ורפורמה נוספת לאחרונה, ב-2013 – רפורמת ג'קסון] ובהונג קונג [2009].
תקנות סדר הדין האזרחי הן כלי העבודה המשמש את בית המשפט ואת בעלי הדין לשמיעה ולניהול של דיונים אזרחיים. הן מתוות ומבטאות את האופן שבו יוכלו בעלי הדין, הצדדים להליך האזרחי, לממש את הזכויות המהותיות שמקנה להם הדין, זאת תוך יצירת מסגרת שיח משותפת לצדדים לדיון ולבית המשפט, כך שלכל צד יתאפשר ביטוי ראוי בתוך מסגרת דיונית זו. למרבה הצער, בשנים האחרונות חלה זילות ממשית בהתייחסות להסדרים הדיוניים שבתקנות ובכלל. דומה הדבר שההתייחסות אליהם היא כאל עניין טורדני ומטריח. בהינתן שהעומס בבתי המשפט הוא כבד מנשוא ולהליכים האזרחיים אין מכוון ומורה דרך ראוי, נדרש לשקול את שינוי התובנות באשר לפן הדיוני של ההליכים האזרחיים.
תכליתן של התקנות המוצעות הוא, אפוא, לסייע בידי בית המשפט לנהל את המשפט תוך קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, שיאפשר הגעה לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מירבית. על מנת לעשות כן, מבקשות התקנות להשיג מספר מטרות: ראשית, להביא לפישוט והאחדה של סדרי הדין הקיימים; שנית, לקבוע מדדי זמן וכמויות על מנת לשרש חסמים הגורמים להתארכות דיונים בבתי המשפט וכן כדי להתמודד עם תופעות של העדר התייחסות למועדים או שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לצריך ולנדרש (לעיתים עד כדי מצב שמרוב טיעונים ותתי טיעונים על פני מאות עמודים, קשה לבית המשפט לאתר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים); שלישית, להביא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה בין בעלי הדין לפני הגשת התובענה ובמהלכה; רביעית, לקדם נגישות לערכאות השיפוטיות, להבטיח קיומו של הליך ראוי והוגן, ובתוך כך למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר, זמן המהווה משאב ציבורי מובהק, ולהשריש שיקולי יעילות וצדק מהיר. עקרונות יסוד אלה ראוי שישמשו גם כלי פרשני, בבחינת מורה דרך לבתי המשפט ולצדדים, בכל הנוגע ליישומם של ההסדרים הדיוניים המוצעים להלן.
התקנות המוצעות מחולקות לשני חלקים: החלק הראשון עניינו עקרונות יסוד של סדרי הדין האזרחיים. לבד מההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, כאשר במונח זה מצויים גם שיקולי יעילות וצדק מהיר, יש התייחסות לאחריות הניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים. במידה מסוימת נדרשת נסיגה, גם אם מעטה, מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית המשפט להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה יתרה של זמנו של הציבור. גם עורכי הדין אמורים לסייע לכך, בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של צד לסכסוך בהליך. על פי התפיסה בתקנות הקיימות, קדם המשפט אינו נחשב כהליך אדברסרי ומוצע להרחיב את סמכויות הניהול השיפוטי של בית המשפט גם מעבר להליך קדם המשפט עצמו. חלק זה מיועד אם כן להוות מורה דרך בכל הנוגע להתנהלות בהליכים אזרחיים באשר הם וכלי פרשני ראשון במעלה לסוגיות דיוניות שונות.
החלק השני כולל את סדרי הדין האזרחיים הכלליים. אלה הם ההסדרים החלים על כל ההליכים האזרחיים, זולת עניינים אשר לגביהם נקבעו סדרי דין מיוחדים. חלק זה מכיל שינויים וחידושים רבים בהשוואה למצב הקיים, שעליהם נעמוד במפורט יותר בהמשך.
לבד מהמפורט לעיל, להלן העקרונות המרכזיים והשיקולים העומדים בבסיס הרפורמה המוצעת:
האחדה ופישוט של ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי
מוצע לקבוע מסגרת מועדים אחידה ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים המקובלים כיום ואשר אינם נדרשים, וכן מוצע לערוך את פרקי וסעיפי התקנות לפי הסדר הכרונולוגי של שלבי ההליך המשפטי גופו. כיום קיימות בתקנות סדר הדין האזרחי מעל ל-700 תקנות (חלק מהן הן תקנות הממוספרות גם באותיות רבתי כיוון שהן הוכללו בשלב מאוחר יותר). ללא החלקים על ענייני משפחה וסדרי דין מיוחדים, קיימות מעל ל-550 תקנות סדרי דין אזרחיים כלליים, בעוד שבנוסח המוצע קיימות פחות מ-180 תקנות. הסדרים קיימים רבים בוטלו ואחרים שונו וקוצרו. פתיחתו של הליך תעשה בדרך אחת של הגשת תובענה ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים כדוגמת סדר דין מקוצר [כפי שהומלץ גם בדו"ח הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים, בראשות כב' השופטת רות רונן (להלן – דו"ח ועדת רונן)], המרצת פתיחה וכיוצאים באלה. באשר לסדר דין מהיר, ההסדר יישאר על כנו, אולם פתיחת ההליך תהיה כדוגמת פתיחתו של כל הליך אחר.
קביעת מדדי זמן וכמויות
בעיה נפוצה נוספת בהליכים האזרחיים מתבטאת כיום בהעדר אכיפה של ההסדרים הקיימים. מסתבר שהמנגנון המצוי ברשות בית המשפט, של פסיקת הוצאות ושל החלטות בעלות משמעות חמורה יותר, כגון מחיקת כתב הטענות, אינו מספק ואינו משיג את מטרות ההליך הדיוני. על רקע זה נוצר מצב, שסדרי הדין אינם מכובדים ואינם מגשימים את יעדם: זמנים אינם זמנים, הטיעונים ארוכים ומסורבלים הרבה מעבר למידה, וכמדומה שכמות הניירת המוגשת לבית המשפט איבדה כבר מזמן כל פרופורציה והיגיון. בנסיבות אלו, מוצע לצמצם את היקף כתבי הטענות, לתחום את היקפם, לחייב בהגשת כתבי הטענות בפורמט אחיד, וכן מוצע לקבוע הסדר שלפיו מסמך אשר מבקשים להגישו לבית המשפט ואשר אינו עונה אחר דרישת התקנות או אחר הוראות בית המשפט במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יקובל לרישום. במזכירות בתי המשפט יוצב בעל תפקיד חדש, "מזכיר משפטי", עורך דין אשר יהיה מוסמך שלא לקבל מסמך אשר אינו עונה אחר הדרישות האמורות. בכל בית משפט ייקבע גם שופט אשר ניתן יהיה לפנות אליו כדי לבדוק את נכונות אי קבלת המסמך. הנורמה האמורה עשויה לשנות באופן יסודי את דרך ההתנהלות בהליכים האזרחיים ויהיה בה כדי להעמיד מחדש את עקרונות השמירה על זמנים ועל היקפי החומר המותרים להגשה, כפי הנדרש במדויק על ידי התקנות. בכך גם יחסך זמן דיוני יקר ויתאפשר לייעל את ההליכים מבלי לפגוע בתקינותם ובאיכותם.
גילוי הדדי, שקיפות מלאה ופעולות לפני הגשת התובענה כחלק מההכנה לתיק
אחת הבעיות הקיימות כיום היא שהכנת התיקים לקראת הדיון בבית המשפט אינה תמיד מלאה ולא אחת נתקל השופט בקדם המשפט בעובדה שעד לאותו שלב הצדדים טרם מצאו לנכון לשוחח ביניהם אודות המחלוקת. לפיכך, מוצע לכלול הסדר מחייב, עובר לשלב הגשת כתבי הטענות, הכולל פעולות שעל בעלי הדין לנקוט בהן בטרם יוגש ההליך לבית המשפט. הצעה דומה לזו נכללה בדו"ח ועדת רונן. המטרה בהליך מקדמי זה המכונה "פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה" (Pre-Action Protocol) היא קידומה של מוכנות רבה יותר בקרב בעלי הדין ומודעות של כל צד לטענות משנהו. בכגון דא עשוי התהליך המוצע לאפשר לבעלי הדין אף להגיע לפשרה במידה רבה יותר, אם הם חפצים בכך, וזאת עוד לפני קיומו של הליך משפטי. עם זאת יוטעם כי תכלית ההליך היא בהכנת המשפט באופן מיטבי וביתר מוכנות מצד הצדדים ולא לשם הפשרה בהכרח.
בתקנות היום מצוי הסדר חובה של פגישת מהו"ת (פגישת מידע, היכרות ותיאום) לגבי סוגי תיקים מסוימים. נוכח קביעת מסגרת של פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה, יהיה נכון יותר להקדים הסדר זה לשלב של טרום הגשת התביעה, אף שלבית המשפט יש מעורבות בהתנהלותו. ואכן, השלבים המקדמיים אינם מנתקים את הזיקה של המחלוקת לבית המשפט.
דוגמה נוספת לעקרון הגילוי ההדדי והשקיפות כפי שמוצעת בתקנות היא חיוב התובע לצרף לכתב התביעה תצהיר לשם פירוט העובדות המבססות את כתב הטענות וכל מידע נוסף שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת נשוא התביעה ולמקד את הפלוגתיות שבמחלוקת בין הצדדים. לתצהיר יצורפו העתקם של מסמכים מהותיים המהווים חלק מעילת התביעה או הגנה וכן תצהיר המאמת את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין.
העיקרון של גילוי הדדי ושקיפות המלאה יועילו לציבור המתדיינים, שכן הוא יביא לחסכון בזמן ובמשאבים של ציבור המתדיינים ופרקליטיהם ושל מערכת בתי המשפט: ראשית, טענות הצדדים תהיינה ממוקדות ומבוססות יותר; שנית- עיקר הראיות מצויות בפני בית המשפט כבר במועד הגשת כתבי הטענות והדבר יסייע לבית המשפט למקד ולצמצם את השאלות השנויות במחלוקת, וכן לסייע במציאת פתרון מוסכם והוגן, תוך מתן הערכה לגבי סיכויי התביעה וההגנה; שלישית- הכנת תצהירים ועבודת הכנה יעילה של הצדדים בטרם הגשת כתבי הטענות מבהירה לצדדים ולפרקליטיהם את סיכוייהם וסיכוניהם במשפט גופו.
עוד יצוין, כי במצב הנוכחי תביעות רבות מוגשות בשלב מוקדם ובטרם הבשילו, רק על מנת "לתפוס תור", והן מביאות לעומס מיותר על בית המשפט, ולאבדן זמן שיפוטי בשל הצורך בישיבות הכנה רבות. פרוצדורה זו תשפר את המצב הקיים גם מהיבט זה.
הבטחת הנגישות לבית המשפט וקיומו של הליך ראוי והוגן כמורה דרך לבתי המשפט והצדדים
התקנות המוצעות כוללות עקרונות יסוד של סדרי הדין האזרחיים. לבד מההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, כאשר במונח זה מצויים גם שיקולי יעילות וצדק מהיר, יש התייחסות לאחריות הניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים. במידה מסוימת נדרשת נסיגה, גם אם מעטה, מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית המשפט להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה יתרה של זמנו של הציבור. גם עורכי הדין אמורים לסייע לכך בהתאם לדרישות התקנות, בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של צד לסכסוך בהליך.
במסגרת האפשרות של בית המשפט לנהל את ההליך, מוצע למנוע ככל האפשר מהצדדים המתדיינים לקבוע על דעתם בלבד את כמות בעלי הדין שיצורפו להליך לאחר הגשת התובענה. לכן מוצע כי הודעות לצדדים שלישיים ותובענות שכנגד כלפי מי שאינם בעלי דין בתיק, זולת חריגים בודדים, טעונות אישור של בית המשפט. בית המשפט יצטרך לבחון את הסרבול והסיבוך אל מול הצורך המהותי הכרוך בצירופם של אותם בעלי דין. בהתאם יהיה עליו ליתן הוראות באשר למתכונת שמיעת התיק.
בהתחשב בהתקדמות הטכנולוגית ובעלויות העצומות הכרוכות בהמצאה ארכאית של מסמכים בכתב, הנשלחים בדואר או באמצעות שליח, מוצע לקבוע ככלל המצאה באמצעים דיגיטליים, זאת תוך התחשבות כמובן בבעלי הדין הפוטנציאליים שאין ביכולתם לעשות שימוש באמצעים אלה. תכלית ההמצאה היא בסופו של דבר להביא לידיעתו של הצד את תוכנו של המסמך המשפטי המוגש, ולכן העיקר צריך להתמקד בכך ודרכי ההמצאה מיועדים להוות חזקה לידיעה של המקבל.
חלק א' – עקרונות יסוד
עקרונות היסוד מעגנים כאמור את עקרון ההליך הראוי וההוגן (Due Process). מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, יצירת ודאות, מניעת שרירותיות והגשמת העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי לאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת.
בנסיבות האמורות מתייתר הצורך לחזור בתקנות מדי פעם בפעם על עניינים הנגזרים מעקרון על זה. כך למשל, אין צורך לחזור ולקבוע את רישום הטעמים המיוחדים ("מטעמים מיוחדים שירשמו") או את הצורך לשמוע את הצדדים הרלוונטיים כולם בטרם קבלת החלטה כלשהי. זוהי התנהלות מתבקשת להגשמת הליך ראוי והוגן הכולל בחובו את חובת ההנמקה. כך, בדומה, לא נדרש לכלול פירוט יתר של הליכים מסוימים. למשל: הזכות של צד לפנות אל משנהו בדרישה לגילוי מסמך ספציפי. זו אינה צריכה לנבוע מתקנה המורה לעשות כן. מעצם קיומה של חובת גילוי כללית ומכוח החובה לקיים הליך ראוי והוגן, נגזרת זכות הצד לכך והסמכות של בית המשפט ליתן הוראות בהתאם. השמטת הסדר המצוי כיום בתקנות אינה מלמדת אפוא, בהכרח, על הסדר שלילי. ואכן, לכל שאלה שתתעורר בנושא סדרי הדין האזרחי, שאין לה מענה מפורש בתקנות, אם הכלליות ואם המיוחדות, יהיה מורה דרך מכוון הנובע מעקרונות היסוד האמורים. כך גם באשר למניעת התנהלות של צד באופן שיש בה משום שימוש לרעה בהליך השיפוטי.
חלק ב' – סדרי דין כלליים
פרק א': הגדרות
מוצע להגדיר מונחים רק כאשר מונח מסוים חוזר על עצמו פעמים רבות ולאורך כל התקנות או כאשר יש חשיבות מיוחדת בהגדרה. מונח שנזכר מעט פעמים בסמוך להזכרתו הראשונית, איננו טעון הגדרה ופירושו נובע מההקשר של הדברים.
פרק ב': פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה
מטרתו של פרק זה מפורטת במבוא לדברי ההסבר. כאמור, מטרת הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה היא להביא לידי כך שהצדדים ייערכו היטב לקראת ההליך המשפטי וילבנו את יריעת המחלוקת עוד לפני שננקטו הליכים משפטיים, תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, בכפוף לכל דין, ובאופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לתחילת המשפט. אגב כך יוכלו לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.
הסדר הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה מתייחס לחלופת מכתבים בין הצדדים ולליבון הפלוגתות השנויות במחלוקת, תוך בחינת האפשרויות לצמצם את היקף ההתדיינות, הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם הצד שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם. תוך כדי כך ישולב גם תהליך פגישת המהו"ת, תוך שיחסך הזמן השיפוטי המוקצה לכך היום.
התהליך כולו מתוחם לפרק זמן של ארבעה חודשים, כדי למנוע אפשרות מנתבע לגרור את התובע פרקי זמן שאינם מתקבלים על הדעת. האכיפה של פרק זה נתונה בידי בית המשפט וצד שלא יקיים את הוראות פרק זה בתקנות יחויב לתקן את ההפרה וניתן יהא לפסוק נגדו הוצאות מיוחדות לאלתר, עד לתום ישיבות קדם המשפט.
פרק הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה לא יחול כאשר ההליך מוגש בהסכמה, כאשר מדובר בהליך שמטיבו מתנהל במעמד צד אחד או שמטרתו תסוכל אם תיעשה פנייה מקדימה לצד שכנגד, בתביעה לפינוי מושכר (שמטבע העניין מחייבת דיון מהיר), בתביעה בענייני משפחה, בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ובתביעה בסדר דין מיוחד. הוא הדין בתביעה שעילתה עלולה להתיישן תוך פרק הזמן הנדרש לפעולות האמורות. עם זאת, בית המשפט רשאי להורות גם במקרים חריגים אלה לקיים את ההליך לאחר הגשת כתבי הטענות ובטרם תחילת המשפט.
קיום שלב הפעולות המקדמיות מוגבל בזמן, ולאחר מכן ניתן להגיש את כתב התביעה ללא נפקא מינה מדוע לא הושלם השלב המקדמי ומי הגורם האחראי לכך. כמו כן, נשיא בית המשפט או שופט שמונה על ידו לכך התיר מטעמים מיוחדים את הגשת כתב תביעה, אף אם לא התקיימו כל התנאים הנדרשים בפרק זה.
פרק ג': הגשת כתבי טענות
מוצע כי כתבי הטענות יוגשו במבנה אחיד, כאשר כתב התביעה וכתב ההגנה יחולקו לשלושה חלקים: מסמך כותרת הכולל פרטים טכניים, הנדרשים בעיקר למזכירות ולביצוע המצאות; גוף כתב התביעה, אשר יכלול פירוט תמציתי של העילות והסעדים, וגוף כתב ההגנה אשר יכלול תמצית ההגנה והטענות המקדמיות; ותצהיר לפירוט העובדות המבססות את כתב הטענות. מטרת תצהיר זה היא לאמת את כתב הטענות ולגרום לקיצורו וליתר רצינות בהכנתו, אולם התצהיר כשלעצמו אינו מהווה תחליף לעדות בחקירה ראשית של מגישו.
כמו כן מוצע לתחם את היקף המסמכים האמורים בכתבי הטענות, כך שכתב הטענות השלם יהיה קצר באופן משמעותי מהנהוג להגיש היום. עם זאת, כתב הטענות יכלול את כל הנחוץ והנדרש כדי שניתן יהיה לאתר וללבן את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. לתצהיר יצורפו מסמכים מסוימים כגון תצהיר גילוי מסמכים, ההתכתבות הנוגעת לפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה, מסמכים מהותיים המבססים את עילת התביעה וחוות דעת של מומחים.
עוד מוצע, לבטל את הסדר משלוח שאלונים הקיים כיום. הניסיון מלמד שלרוב נעשה שימוש לא נאות בהליך השאלון ולא אחת משתמשים בו ככלי לנגח או להתיש את הצד השני. במקרים רבים השאלון הסטנדרטי המחזיק מאות שאלות מצוי במחשב ונשלף לצורך משלוח, גם אם חלק מהשאלות אינן רלוונטיות לעניין כלל ועיקר. בנוגע לתביעת נזקי גוף יצרף התובע תשובות לשאלון מובנה, הכולל את עיקר העניינים הנדרשים באמת בהליך זה. מעבר לכך יוכל בית המשפט בשלב קדם המשפט להורות לצד להשיב בתצהיר על שאלות אחדות, אשר בית המשפט שוכנע בחשיבותן.
עוד מוצע כי כתב הגנה יוגש תוך 60 יום והנתבע שהגיש כתב הגנה ייחשב כמכחיש את המפורט בכתב התביעה, זולת עובדות שהוא הודה בהן במפורש. בכך יחסך הצורך המלאה להכחיש כל סעיף וסעיף בכתב התביעה. כמו כן מוצע כי הגשת כתב תשובה תהא טעונה רשות, שתינתן רק לשם הבאתם של עובדות ונימוקים חדשים שלא נזכרו בכתב התביעה, הנדרשים במענה לטענות הנתבע ושאינם נימוק תביעה חדש.
פרק ד': תביעה שכנגד; פרק ה': הודעה לצד שלישי
בסיס שני ההסדרים נותר כשהיה. עם זאת, וברוח הדברים שתוארו לעיל, ההסדר המוצע מבקש לצמצם צירופי סרק של מי שאינם בעלי דין באמצעות הגשת תביעה שכנגד או באמצעות צירופם כצדדים שלישיים, רביעיים וכיוצאים באלה. לפיכך, תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי, המתייחסים לאדם שאינו בעל דין בהליך, טעונים אישור מבית המשפט. חריג לגבי מגבלת משלוח הודעה לצד שלישי למי שאינו בעל דין בהליך חל, כאשר הנתבע זכאי להשתתפות או לשיפוי מהצד השלישי על יסוד התחייבות מפורשת בכתב. למשל, מכוח חוזה ביטוח. בנסיבות אלו הוא יהיה רשאי לשלוח את ההודעה לצד שלישי גם מבלי לקבל רשות.
פרק ו': כתבי טענות ומסמכים – הוראות שונות
בפרק זה מוסדרים מספר כללים הנוגעים לכתבי טענות. מובהר שהמטרה היא לחתור ככל האפשר לכך שיצומצמו מספר ההליכים הנובעים מאותה עילת תביעה או המופנים כלפי אותו בעל דין. התובע נדרש לרכז את כל הניתן בתובענה אחת. בקשה לפיצול סעדים תידון לכל המאוחר עד לתום הליך קדם המשפט, כדי לחייב את התובע לשקול את צעדיו בזהירות בנוגע למיצוי ההליכים.
כפירה בסמכות השיפוט או טענת פורום בלתי נאות יש להעלות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה (לכל המאוחר בכתב ההגנה) ובמקרים מיוחדים עד לתחילת שמיעת הראיות. בכך מבקשת התקנה ליצור סדר, ודאות ואחידות בסוגיה, כדי למנוע הימשכות הליכי סרק. בעניין אחרון זה חשוב לציין כי אף שמדובר בסמכות שיפוט עניינית, אין הכוונה להקנות סמכות זו בתקנות אם הטענה אינה מועלת במועדה. מועד העלאת הטענה הוא עניין שבסדרי דין והפרתו אינה מחייבת מסקנה שלפיה בית המשפט קנה סמכות עניינית. עם זאת, ההפרה של ההוראה יכולה להוביל לסנקציות אחרות, כגון חיוב בהוצאות משפט.
עוד מוצע כי מנהל בתי המשפט יקבע הוראות טכניות לגבי צורת כתבי טענות, מצורפיו ומבנהו, כגון גודל וסוג הגופנים, גודל העמוד ומיקום הכיתוב על פני העמוד.
ככלל, בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענות שבעובדה סותרות או חלופיות, זולת אם הצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו.
נקודת עוגן מרכזית וחשובה בתקנות המוצעות היא התקנה בדבר אי קבלת מסמך. העומס הרב המוטל על השופטים וטיב תפקידם אינו מאפשר להם להיות "שומרי סף" טובים לקיום הוראות טכניות. גם מכשיר ההוצאות נכשל במילוי אחר ייעוד זה. אין פלא אפוא, שכיום ממעטים לקיים הוראות, הנחיות או תקנות המתייחסות לנושאי כמויות וזמן. לפיכך, מוצע לנקוט בדרך אחרת, כדי שההוראות הנ"ל תמולאנה כראוי. מוצע למנות מזכיר משפטי, שימנע קבלת מסמך אשר אינו ממלא אחר הדרישות הקבועות בתקנות אלה או שנקבעו על ידי בית המשפט. זוהי מניעה טכנית שתחייב את מגישי המסמכים לעמוד בדיוק בהוראות התקנות או בית המשפט. כיוון שמדובר בסמכות מנהלית, ניתן יהיה לפנות תוך 14 יום לשופט כדי לבחון את צדקת אי קבלת המסמך.
פרק ז': סמכות מקומית
הכלל באשר לסמכות המקומית נשאר בעיקרו כמקודם: על התובע ללכת אחר הנתבע, למחוז השיפוט שבו הוא גר או מנהל את עסקו. אם התביעה היא בענייני מקרקעין, אין מוצעת סמכות ייחודית לבית המשפט במחוז המצאם, אולם זו חלופה אפשרית.
שינוי בהסדר האמור מבקש ליתן מענה לתביעות אינטרנט. ההסדר המוצע קובע כי תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע. עם זאת, מקום שבו הוגשה התביעה על ידי בעל העסק, היא תוגש במקום עסקו או מגוריו של הנתבע בלבד. בכך, מבקשת התקנה להקל על תובע-צרכן שביצע רכישה באינטרנט.
פרק ח': בקשות ורשימת בקשות
בעבר הבקשות נשמעו בעל-פה ולבית המשפט הוגשה "הודעה על כוונה להגיש בקשה" (המרצה). החיסרון בגישה זו היה שבית המשפט חויב לזמן את הצדדים לדיון בעל פה, גם אם העניין לא הצדיק זאת. הדבר יצר עומס מיותר של דיונים והעמיס על יומנם של השופטים. שיטה זו הוחלפה באופן גורף בדרך של הגשת בקשות בכתב, הנוהגת היום. החיסרון בגישה זו הוא שהדבר מכביד ביותר על נטל הכתיבה, "צוואר הבקבוק" בעבודה השיפוטית. החלפת מסמכי הבקשה גם גורמת להתארכות זמן ההליך, מעת הגשת הבקשה ועד להכרעה בה. כיוון שיש מקרים שבהם עדיפה השמיעה בעל פה ויש מקרים שבהם עדיפה השמיעה על דרך הכתב, מוצע שלשופט תהיה אפשרות בחירה לפי שיקול דעתו והעדפותיו, ללא קביעה מפורשת של דרך אולטימטיבית אחת לשמיעת הבקשות.
זאת ועוד, כדי למנוע מצב שבו עם תחילת ההליך מוגשות בקשות רבות, חלקן מיותרות, מוצע שעד לישיבת קדם המשפט לא תוגשנה בקשות, זולת בקשות לסעדים זמניים וכאלו הקשורות לרשות להגיש כתבי טענות. לפני ישיבת קדם המשפט יגיש כל צד רשימה של הבקשות שברצונו לבקש. בית המשפט יקבע את דרך השמיעה של כל בקשה אם בעל פה או אם בכתב. ההנחה על פי הניסיון היא, שחלק גדול מהבקשות ייפתר כבר באותו מעמד, כך שלהכרעה ממש תשארנה רק מקצת הבקשות, אלו שבאמת מחייבות דיון.
עוד מוצע שהשופט יהיה מוסמך לקבוע גם לפני קדם המשפט את דרך הגשת הבקשות, אם רצונו בכך. אם לא נקבע כיצד תוגש בקשה, כי אז ברירת המחדל היא של הגשת בקשה בכתב. גם בקשות אלו מתוחמות בהיקפן.
על מנת להבטיח שימוש מושכל בהגשת בקשות, מוצע כי מיד בתום כל דיון בבקשה יחליט בית המשפט אם לחייב ואת מי מבעלי הדין בהוצאות הבקשה, זאת במנותק מתוצאת ההליך העיקרי.
עוד מוצע כי בקשות לבית המשפט בעניינים טכניים הנוגעים לניהול שוטף של ההליך, כגון בקשה לשנות מועד דיון (לשנות ולא רק לדחות, שכן בהחלט ניתן להקדימו) וכיוצאים באלה, תוגדרנה כ"פניות". על הפונה לצרף ככל הניתן את עמדת הצד השני ואין צורך לקיים דיון בעניין.
פרק ט': איחוד תובענות
בית המשפט רשאי להורות על איחוד תובענות התלויות ועומדות באותה ערכאה ובאותו מחוז שיפוט, אם סבר כי יש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים ולמנוע תוצאות סותרות. מנגד, לא נקבעה תקנה באשר לסמכותו של נשיא בית המשפט העליון להורות על איחוד במחוזות שיפוט שונים, שכן נושא זה מוסדר כבר בסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
פרק י': סילוק תביעה
ההסדר המוצע מבחין בין מחיקה של כתב תביעה (שהתקנות מתוות את העילות בגינן היא מתאפשרת), בין דחייתה של תביעה (שתיעשה רק במקרים מיוחדים), בין הפסקתה (שיוזם תובע, להבדיל מנתבע) ובין מחיקה מנהלית מחוסר מעש (שמתאפשרת מקום שבו לא נעשה מעש בתובענה במשך שישה חודשים ללא הצדקה, ובעל הדין לא השיב להתראה שנשלחה אליו במסגרתה התבקש ליתן טעם מדוע לא יימחק ההליך) ההבחנה בין קיומו של מעשה בית דין (בדחיית תובענה) ובין היעדרו (במחיקת תובענה ובהפסקתה) נותרה כשהייתה.
אחת החלופות המיוחדות היא הסמכת בית המשפט למחיקת כתב תביעה בשל שימוש לרעה של התובע בהליכי משפט בנסיבות מיוחדות או אי קיום הוראות והחלטות. ראוי לציין שמחיקת כתב תביעה אינה צעד כה דרסטי וקיצוני, כפי שניתן לחשוב, שכן משמעות הדבר היא לומר לתובע שעקב פגמים בהתנהלותו עליו לחזור לתחילת התור על ידי הגשת תביעה חדשה ולשאת באגרות ובהוצאות המתחייבות מכך. אין בדבר כדי לשלול את הזכות המהותית מעיקרה.
פרק י"א: תיקון כתב טענות
ההוראות הקיימות היום פושטו וקוצרו. לא נמצא צורך לקבוע הסדר מיוחד לצירוף או מחיקה של בעלי דין, שכן מדובר במקרה פרטי של תיקון כתב הטענות. עם זאת, תיקון כתב טענות אינו מקנה, לפי המוצע, זכות אוטומטית לתיקון נגדי ואין עוד מקום שהצד שמנגד יוכל לתקן את כתב טענותיו ללא הגבלה, ככל העולה על רוחו. כיוון שהעובדות הכלולות בתיקון נחשבות מוכחשות, לא תמיד יש צורך לתיקון נגדי ולרוב הדבר מנוצל להכביד על ניהול ההליך. לפי המוצע נדרש לקבל רשות של בית המשפט לתיקון נגדי, בהיקף ובתנאים שבית המשפט יקבע.
פרק י"ב: קדם משפט
מוצע להרחיב את ההוראות הקיימות היום, תוך יצירת הדרישה שלפיה על הצדדים להגיש את רשימת עדיהם לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה ורשימת המסמכים שבכוונתם להגיש כראיה. סמכותו הרחבה של בית המשפט בהליך מקדמי חשוב זה נותרה על כנה, תוך מתן דגש לצורך בקביעת סדרי הדיון, כשרות הראיות והסדרת שלב הראיות על ידי קביעת מדדי זמן והיקפי טיעון. קדם המשפט מהווה נדבך מרכזי בהכנת המשפט לשמיעה יעילה ורציפה וכבר היום אינו נחשב הליך אדברסרי.
פרק י"ג: המצאות
כאמור לעיל, עיקר התכלית העומדת בבסיס המצאת המסמכים המשפטיים היא בהבאת תוכנם לידיעת הנמען. לפיכך, ההסדר המוצע קובע כי הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הוא הומצא לו בהתאם לתקנות או אם הוכח כי הוא יודע את מלוא תוכנו בדרך סבירה אחרת. ההמצאה מהווה אפוא חזקת ידיעה.
נוכח ההתפתחות הטכנולוגית המאפיינת את התקופה שבה אנו חיים, קובע ההסדר המוצע חובת המצאה באמצעים אלקטרוניים. מסגרת זו עשויה לסייע אף בצמצום העלות, הטרחה, חוסר היעילות והנזק הרב הנגרמים כתוצאה מהדרישה הקיימת היום להמצאת מסמכים בעותק קשיח ובמשלוח בדואר או באמצעות שליח. ראוי להדגיש כי מקום שבו מדובר בבעל דין אשר אינו מיוצג, מאפשרת המסגרת המוצעת המצאה בדרכים אחרות, הכול על מנת להקל ולפשט את הגישה לבית המשפט ולא למנוע את האפשרות לכך ממי שידו אינה משגת. חובת ההמצאה האמורה אינה חלה גם על כתב טענות המוגש ראשון בתיק ועל כתב תביעה (אם אינו המסמך הראשון) ועל כתב הגנה.
באשר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, ההסדר המוצע מותיר את עיקרי המצב הקיים על כנו, בכפוף לקיומם של שלושה הבדלים עיקריים: ראשית, בוטל הצורך בבקשה לקבלת היתר להמצאה מחוץ לתחום (שכיום רובן ככולן מתקבלות), אך בסמכותו של בית המשפט לקבוע את דרך ביצוע ההמצאה האמורה, לרבות את אופן הגשת כתבי הטענות, והוא אף רשאי למנוע את ההמצאה אם הוא סבור שהיא אינה ראויה. בכך מתקיימת הבקרה המתאימה למניעת פגיעה בריבונות של מדינות אחרות. שנית, מלבד עילות ההמצאה המוכרות שנותרו על מכונן, מוצע להוסיף את האפשרויות לבצע המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט גם בנסיבות אלו: אם נקבע בחיקוק או בהסכם, כי בית המשפט הישראלי מוסמך לדון בסוגיה; אם מתבקש סעד לגבי מעשה, מחדל או נזק שניתן היה לצפותו מראש, שנעשה, עומד להיעשות או צריך היה להיעשות בתחום המדינה; ואם האדם שמחוץ לתחום השיפוט הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו. שלישית, כאשר הנתבע בוחר לכפור בסמכות בית המשפט הישראלי, והוא או נציגו מגיעים למדינה לצורך כך, מבקש ההסדר המוצע למנוע את אפשרות ההמצאה במצב זה עד 14 יום לאחר מועד ההחלטה בעניין. בכך תוקנה תקלה ניסוחית המופיעה בתקנות הנוכחיות, המאפשרת, דה פקטו, את ההמצאה בשלב מתן ההחלטה.
פרק י"ד: סעדים זמניים
מטרת הסעד הזמני היא להבטיח את קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין. ההסדר הקיים – שתוקן מן היסוד בשנת 2001 במסגרת תיקון מספר 6 לתקנות – נחשב עדכני ומוצלח יחסית, ולכן אינו דורש שינוי עומק. ההסדר המוצע תיקן נקודתית את סמכותו של בית המשפט להחליט האם להגביל את סכום ההתחייבות העצמית עליה חותם מבקש הסעד הזמני, את הצורך לנהל את הדיון בבקשה למתן סעד זמני או בקשה לביטולו בהקדם האפשרי וללא דיחוי, ואת חיוניות ההחלטה השיפוטית בעניין זה מיד עם תום הדיון בבקשה.
בנוסף, מוצע לבצע שינוי ניסוחי, על מנת לפשט את ההוראות הנוגעות לסעדים הזמניים עצמם. כמו כן הוסף במפורש סעד זמני שהוא "צו מניעה", שמשום מה נשמט בתקנות היום, וחודדה גם ההבחנה בין סעד זמני ובין סעד זמני ארעי. סעד זמני ניתן לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בעוד שסעד זמני ארעי ניתן במעמד צד אחד בלבד. ההכוונה היא למעט במתן סעד זמני ולתיתו רק כאשר הדבר נדרש באופן ברור. סעד זמני ארעי הוא נדיר ביותר, למקרים קיצוניים ממש.
פרק ט"ו: דיון מהיר
כאמור לעיל, על אף שההסדר המוצע מחייב את פתיחתם של כל ההליכים באופן אחיד וזהה, קיים צורך לנהל עניינים מסוימים במסגרת דיון מהיר, וזאת נוכח אופיים וטיבם. ההסדר הקיים היום נחשב למוצלח, על כן מוצע שלא לשנותו באופן מהותי. בנוסף מוצע לכלול במסגרת פרק זה את ההוראות המיוחדות הנוגעות לתביעות לפינוי מושכר.
פרק ט"ז: הדיון
כחלק מניהול נכון של ההליך, המשפט צריך להישמע ברצף, אף אם לא יום אחר יום. הכוונה היא שהמשך דיוני ההוכחות, אם יידרשו, יהיו במועד סמוך לשמיעה וכך הלאה עד לסיום פרשת הראיות. ככלל, אין מקום לדחות מועדים, זולת במקרים מוצדקים מיוחדים. נושא זה הוא עניין של תרבות דיונית ומן הראוי לשנות מהמצב הקיים. לפי נתונים שהתקבלו בהנהלת בתי המשפט, כמות הבקשות לדחייה והדחיות של דיונים בכלל ושל הליכים אזרחיים בפרט, חורגים מכל פרופורציה והם באופן משמעותי מעל ומעבר למקובל במדינות ששיטת המשפט שלהן דומה לזו שלנו.
כיום מרבים בתי המשפט להורות על הגשת עדויות בתצהירים. גישה זו מן הראוי לשנות, על כן נקבע שככלל עדויות תשמענה בעל-פה. הגשת תצהירים לוקה בכמה מישורים: העדות מנוסחת על ידי עורך הדין ולא על ידי העד עצמו, בכך נשמטת האפשרות להתרשמות מהחקירה הראשית והדברים אינם משקפים בהכרח את דברי העד. נוהג זה גם גורם לזילות חשיבותה של העדות והדיוק בדברים; החקירות הנגדיות מתארכות הרבה מעל ומעבר לנדרש לחקירה עניינית והוגנת; זמן הגשת התצהירים הוא ארוך וגורם להארכה שלא לצורך של זמני שמיעת התיק; ריבוי ניירת שלא לצורך; שינוי ממתכונת הגשת הראיות ועוד כהנה וכהנה. אכן יש מקרים שבהם הגשת תצהיר מתאימה יותר, למשל, לצורך הגשת מסמכים או נושאים טכניים דומים. לפיכך מוצע לשמור לבית המשפט את האפשרות להורות על הגשת עדויות בתצהירים, אולם זאת במקרים מתאימים בלבד.
ההסדר המוצע כולל גם אפשרות לשמוע עדות בדרך של היוועדות חזותית, זאת כאשר אין באפשרותו של העד להגיע לבית המשפט והעדות חיונית לבירור השאלות שבמחלוקת. תנאי לשמיעת העדות בהיוועדות חזותית הוא התאמת הציוד הנדרש לכך. בהסדר זה יש כדי לסייע בהנגשת ההליך בבית המשפט ולסייע בחקר האמת.
ההסדר הקיים של עדות מוקדמת, כאשר קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד בזמן ההוכחות, נשמר בעיקרו, אלא ששמיעת העדות תעשה לפי המוצע רק על ידי משפטן (עוזר משפטי או מתמחה). בעבר לא היו במערכת המשפט די משפטנים, על כן נקבע בתקנות הנוהגות כיום שגם פקיד יכול לשמוע את העדות. עתה מצויים במערכת מספיק משפטנים כדי לבצע גם מטלה זו. במסגרת העדות המוקדמת מוצעת עילה נוספת לשמיעה, "אם הצדדים, המיוצגים כולם על ידי עורכי דין, הסכימו לכך". זוהי אפשרות חדשה לקיים בהסכמה מעין הליך של Deposition במסגרת הכלי של עדות מוקדמת ובלבד שכל הצדדים המסכימים מיוצגים כאמור על ידי עורכי דין.
התקנות המוצעות מבקשות להפסיק את הנוהג שהשתרש של סיכומים בכתב. חלק לא מבוטל מפיגורי הכתיבה של פסקי דין מקורו בסיכומים בכתב. אלה מוגשים זמן רב אחרי סיום הראיות ואם אין הגבלה של עמודים, הם מחזיקים היקפים בלתי מתקבלים על הדעת וגורמים לאובדן זמן וחוסר יעילות משוועים. התפיסה שלפיה סיכומים בכתב הם רציניים ואילו סיכומים בעל פה הם אינם רציניים, אינה במקומה. סיכומים בעל פה יכולים להישמע בסמוך לסיום הראיות (גם בישיבה נפרדת ומיוחדת), כאשר ניתן עדיין לזכור את תוכן הראיות, ומשכך מתנהל דיאלוג לעניינים שבאמת טעונים ליבון ובירור ובית המשפט יכול לכתוב את פסק הדין תוך זמן קצר בהרבה. כיוון שכך, ברירת המחדל המוצעת היא של סיכומים בעל פה, תוך שלבית המשפט מוקנית סמכות לקבוע את היקף הטיעון. עם זאת, בדומה לתצהירים, כיוון שלעיתים שמיעת סיכומים בכתב היא המתאימה יותר, מוצע להקנות לבית המשפט שיקול דעת בעניין למקרים המתאימים בלבד.
פרק י"ז: עדים
בפרק זה הושם דגש על יצירת מסגרת ראויה להזמנת עדים ולהבאתם לעדות. נקודת המוצא היא של יחס נאות ומכובד כלפי מי שמגיע ליתן עדות, תוך התחשבות בזמנו, בפרנסתו ובעיסוקיו. מכאן הצורך להודיע לעד על הזמנתו זמן סביר לפני קיום עדותו, מתן ההתחייבות לכיסוי הוצאותיו, וקיום חובתו להתייצב להשלמת עדותו רק כשהוזמן לעשות כן ולא באופן אוטומטי.
פרק י"ח: מומחים
בהסדר המוצע נשמרה זכותו של בעל דין להביא חוות דעת של מומחה לצורך הוכחת עניין שבמומחיות. את חוות דעת המומחים יש לצרף כבר לכתב הטענות (כפי ההסדר הנוהג היום בתביעות לנזקי גוף ובדיון מהיר), על מנת שלפני בית המשפט יונחו כל המסמכים הנדרשים כבר בישיבת קדם המשפט. בנוסח המוצע בוטלה ההבחנה בין מומחה ובין מומחה רפואי. ההבחנה שנעשתה היא בין מומחה המוכר ככזה על פי כל דין (כמו מומחה רפואי) ובין מומחה שאין דין הקובע את מומחיותו, שאז די אם הוא בעל ניסיון וידע בתחום. כמו כן נוספה לסמכותו של בית המשפט היכולת למנות לא רק מומחה מטעמו אלא אף מספר מומחים או צוות של מומחים, שיקיימו היוועצות ביניהם, אם ראה שהדבר נדרש בנסיבות העניין. מינוי של מומחה מטעם בית המשפט ייעשה בהתחשב בשווי נושא התביעה, עניינה והיקף וסוג המחלוקת שבין הצדדים או שבין המומחים מטעם הצדדים. עוד מוצע לקבוע חובת הצהרה של המומחה מטעם בית המשפט בדבר העדר ניגוד עניינים.
פרק י"ט: פסק דין והחלטה אחרת
בהסדר המוצע הושם דגש על הצורך שבמתן פסק דין בהקדם האפשרי, קרוב ככל האפשר למועד סיום שמיעת הראיות, כמו גם על החשיבות הטמונה במתן פסק הדין ממצה וקצר.
פרק כ': הערעור
ההסדר המוצע נועד לייעל את אופן ההגשה, הדיון וההכרעה בהליכים ערעוריים – ערעור בזכות ובקשת רשות לערער. כיום התקנות קובעות שלושה מועדים להגשת הליכים ערעוריים: עשרים יום להגשת ערעור על החלטה אחרת של רשם שאינו בכיר; שלושים יום להגשת בקשת רשות ערעור; ארבעים וחמישה יום להגשת ערעור בזכות. השוני בין המועדים גורם לבלבול ולטעויות וגוזל משאבים רבים שלא לצורך. לפיכך, מוצע לקבוע מועד אחיד להגשת כל ההליכים הערעוריים – ארבעים וחמישה יום.
בתקנות המוצעות הורחבו דרכי ההכרעה בערעור. על ערעורים בזכות הוחל ההסדר החל כיום על בקשות רשות ערעור, בשינויים המחויבים. בכלל זה מוצע לבטל את המתכונת שלפיה מוגש כתב ערעור ולאחריו מוגשים עיקרי טיעון או סיכומים בכתב, ובמקום זאת לקבוע כי כתב הטענות שיוגש בערעור יהיה ערוך מלכתחילה בדרך של סיכומים בכתב. כמו כן מוצע לאפשר לבית המשפט לדחות את הערעור אף בלא לבקש תשובה, אם מצא שהערעור חסר סיכוי או על סמך הכתובים בלבד (וזאת בלא לגרוע מסמכותו לקיים דיון במקרים שהוא רואה לעשות כן).
מוצע כי תיק המוצגים יוגש יחד עם כתב הערעור. הצעה זו אומנם תגדיל את העלויות של מגיש הערעור, אך תחסוך בזמן שיפוטי ותקל על בית המשפט. היא תאפשר לדחות ערעור מיד עם הגשתו, אם בית המשפט סבר שהערעור חסר סיכוי, בדומה לאופן שנעשה כיום לגבי בקשות רשות ערעור.
מוצע לבטל את האפשרות להגיש ערעור שכנגד. השאלה אימתי ערעור שכנגד הוגש כדין מצריכה משאבים שיפוטיים לא מבוטלים, וחלק מהערעורים הללו מוגשים כצעד טקטי בלבד. נראה שמוטב כי כל בעל דין שמעוניין בכך יגיש ערעור עצמאי.
פרק כ"א: הוצאות משפט
הוצאות מוגדרות בפרק ההגדרות כ"שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט". תכלית הוצאות משפט היא לשפות בעל דין על הוצאותיו בהליך בהתאם לתוצאותיו, למשאבים שנדרשו ולהתנהלות הצדדים, בבחינת הכוונת התנהגות. החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן צריכה לבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.
בפרק זה הושם דגש על הצורך של בית המשפט להתאים את קביעתו בעניין ההוצאות לטיבו של כל הליך והליך. מוצע כי בית המשפט יהא רשאי מטעמים מיוחדים בלבד להימנע מלחייב את מי מבעלי הדין בהוצאות. ואולם, אם החליט לחייבם כאמור, יעשה כן תוך קביעת הוצאות סבירות והוגנות, והוא יתחשב, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו ובין הסכום הנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
מוצע לקבוע ששיעור ההוצאות שייפסק כאשר ניתן פסק דין בהעדר הגנה יהיה אחיד (שיעור שכר הטרחה בהתאם לתעריף המינימאלי המומלץ שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין), זולת אם מטעמים מיוחדים בית המשפט הורה אחרת.
עוד הושם דגש על הצורך לקיים טיעון מפורש בעניין ההוצאות והנמקה של בית המשפט באשר לסכום ההוצאות שנקבע.
פרק כ"ב: הוראות כלליות
בפרק זה מאוגדות מספר הוראות נוהל. העיקריות שבהן עוסקות במסגרת הזמנים והפעולות שנקבעו לעניין פסלות שופט ולעניין עריכת תצהיר. בשני אלו נשמרו עיקרי ההוראות הקיימות, תוך קיצורם ופישוטם של ההליכים הנוגעים בדבר.
בסימן ג' נקבעו סמכויות שונות של גורמים שונים: מנהל בתי המשפט, סמכות כללית של בית המשפט סמכות הרשם וסמכות העוזר המשפטי.
התקנות המוצעות כוללות מדדי זמן וכמויות. ברור שיהיו מקרים שמדדים אלה לא יוכלו להתקיים, לפיכך מוצע ליתן לבית המשפט סמכות להורות על סטייה מהם.
סמכויות העוזר המשפטי הן נגזרת של סמכויות מזכיר משפטי. כיוון שכיום המנ"ת הוא חלק ממערכת המחשוב נט המשפט, העוזר המשפטי של השופט ממלא את הפונקציה של מזכיר משפטי.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2015
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מתקינה תקנות אלה:
|
חלק א': עקרונות יסוד |
||
|
מטרות התקנות |
|
מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, יצירת ודאות דיונית, מניעת שרירותיות והגשמת העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי לאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת. |
|
הליך שיפוטי ראוי והוגן |
|
הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון על פי כללי הצדק הטבעי, מכריעה תוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטתה. |
|
ניהול המשפט וחובת בעלי הדין |
|
|
|
שימוש לרעה בהליך השיפוטי |
|
לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שכוונתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית ביחס לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו. |
|
חלק ב': סדרי דין כלליים |
||
|
פרק א': הגדרות |
||
|
הגדרות |
|
בתקנות אלה – "הוצאות" – שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט; "החלטה" – פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת של בית משפט; "כתב טענות" – מסמך המוגש על ידי בעל דין המשמש לטיעון בהליך לפי תקנות אלה; "כתובת דואר אלקטרוני" – כתובת דואר המאפשרת העברת מסרים בין מחשבים דרך רשת שרתים, אשר בעליה מפעיל אמצעים סבירים לצורך הגנה על תיבת הדואר שבה מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגוע במהימנות המידע שבה; "מנגנון ליישוב סכסוך" – דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, אחת מאלה: ניהול משא ומתן, פישור, גישור, הערכה מוקדמת, קבלת חוות דעת מומחה ובוררות; "מסמך" – כל כתב לפי תקנות אלה, לרבות החלטת בית המשפט והזמנת עד; "מספר זהות" –
"מען" – כתובת של אדם לפי סעיפים 2(א)(11) ו-(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ובהיעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה על פי הדין; כמו כן מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני; "נכס" – לרבות כל חוב, בין אם הגיע מועד פירעונו ובין אם לאו, וכל זכות, בין אם הגיע מועד מימושה ובין אם לאו; "עילת תביעה" – מסכת העובדות הנחוצות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שלו הוא עותר; "תובענה" – ההליך המתנהל לפי תקנות אלה, הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה:
"תקנות האגרות" – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. |
|
פרק ב': פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה |
||
|
מטרת הפעולות המקדמיות |
|
מטרת הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה היא להביא לידי כך שהצדדים ייערכו היטב לקראת ההליך המשפטי וילבנו את יריעת המחלוקת עוד לפני שננקטו הליכים משפטיים, תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה בין הצדדים, בכפוף לכל דין, ובאופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לתחילת המשפט וכן לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. |
|
מכתב דרישה טרם הגשת כתב תביעה |
|
ראה אדם כי יש בידיו מידע מספיק לביסוסה של עילת תביעה (להלן – הפונה) נגד אדם אחר, יפנה אליו במכתב דרישה שבו יודיע על כוונתו להגיש כתב תביעה נגדו ויוודא את קבלתו; מכתב הדרישה יכלול פירוט של עילת התביעה וכן מסמכים מהותיים המהווים חלק ממנה, לרבות כתב ויתור על סודיות רפואית בעילת תביעה לנזק גוף, טענות הפונה והסעדים המבוקשים. |
|
מכתב תשובה |
|
|
|
דיון מקדמי בין הצדדים |
|
לאחר חלופת המכתבים בין הצדדים, ינהלו ביניהם הפונה והצד שכנגד דיון מקדמי , בין השאר, בעניינים הבאים:
|
|
פגישת מהו"ת |
|
"מגשר" – כהגדרתו בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שנכלל ברשימה שמנהל בתי המשפט יקבע; "ממונה" – שופט שנשיא בית המשפט הסמיך לממונה לנושא פגישת מהו"ת באותו מחוז וערכאה; "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך בגישור.
|
|
הגשת כתב תביעה |
|
אדם יהא רשאי להגיש כתב תביעה בהתקיים אחד מאלה:
|
|
אי מילוי הכללים |
|
|
|
אי תחולת הוראות הפרק |
|
|
|
פרק ג': הגשת כתבי טענות |
||
|
כתב תביעה וכתב הגנה – כללי |
|
|
|
כתב תביעה – כותרת |
|
כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן –
|
|
מועד הגשת כתב הגנה |
|
כתב הגנה יוגש בתוך שישים יום ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע. |
|
כתב הגנה – כותרת |
|
כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן –
|
|
גוף כתב התביעה |
|
בגוף כתב התביעה יפרט בעל דין את העניינים הבאים בלבד והם יופיעו לפי הסדר המפורט להלן –
|
|
גוף כתב ההגנה |
|
|
|
תצהיר המצורף לכתב תביעה ולכתב הגנה |
|
|
|
שאלון בתביעה שעניינה נזק גוף |
|
בתביעה שעניינה נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות בטופס 3, מבלי להעביר העתק לתיק בית המשפט; הנתבע יוכל להגיש את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות. |
|
תשובה וכתב תשובה |
|
|
|
בקשת רשות להתגונן בחיקוק |
|
|
|
פרק ד': כתב תביעה שכנגד |
||
|
תביעה והגנה שכנגד |
|
|
|
פרק ה': הודעה לצד שלישי |
||
|
הודעה לצד שלישי |
|
|
|
תוכן ההודעה ודינה |
|
|
|
פרק ו': כתבי טענות ומסמכים – הוראות שונות |
||
|
מיצוי בהליך אחד |
|
תובע ירכז בהליך אחד את כל תביעותיו כלפי נתבע או בשל אותה עילת תביעה. |
|
תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים המבוקשים בשל עילה אחת |
|
|
|
איחוד עילות תביעה |
|
תובע רשאי לאחד בכתב תביעה אחד כמה עילות תביעה נגד נתבע אחד ואם קיימת שאלה עובדתית או משפטית משותפת, גם נגד כמה נתבעים יחד; בהתקיים שאלה עובדתית או משפטית משותפת, רשאים תובעים אחדים לאחד לכתב תביעה אחד כמה עילות תביעה, בין אם נגד נתבע אחד ובין אם נגד כמה נתבעים יחד. |
|
בעלי דין בתובענה |
|
|
|
הסתמכות על עובדות שונות |
|
בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענות שבעובדה סותרות או חלופיות, זולת אם הצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו. |
|
טענות חוסר סמכות או פורום בלתי נאות |
|
בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; הייתה טענת חוסר סמכות עניינית נוגעת לסמכות ייחודית של ערכאה או טריבונל מחוץ למערכת בתי המשפט, תועלה טענה כאמור עד הישיבה הראשונה של שמיעת הראיות. |
|
ציון מועד ההגשה האחרון |
|
הגיש בעל דין כתב טענות לבית המשפט, יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות בהתאם לתקנות אלה או בהתאם להחלטת בית המשפט, ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר – מהו המועד שאותו מסמך הומצא אליו. |
|
צורת כתב טענות |
|
מנהל בתי המשפט יקבע הוראות טכניות בדבר צורת כתב טענות, מצורפיו ומבנהו. |
|
אי קבלת מסמך |
|
|
|
פרק ז': סמכות מקומית |
||
|
מקום השיפוט |
|
|
|
מקום שיפוט במקרים אחרים |
|
תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, אולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת, אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין. |
|
פרק ח': בקשות ורשימת בקשות |
||
|
בקשות |
|
|
|
הגשת בקשה בכתב והדיון בה |
|
על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:
|
|
דיון בעל פה בבקשה |
|
|
|
הוצאות הבקשה |
|
בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם החליט שנסיבות העניין מצדיקות שלא לחייב בהוצאות. |
|
פניות |
|
פניות להארכת מועדים לרבות בקשות טכניות לניהול שוטף של ההליך, יוגשו לבית המשפט בצירוף עמדת הצד שכנגד, זולת אם לא ניתן לצרפן כתוצאה מהתנהלותו של הצד שכנגד או בשל נסיבות אחרות שלפונה לא הייתה שליטה עליהן ושצוינו בפנייה. |
|
פרק ט': איחוד תובענות |
||
|
איחוד תובענות |
|
בית המשפט רשאי להורות על איחוד תובענות התלויות ועומדות באותה ערכאה ובאותו מחוז שיפוט, אם סבר שיש בו כדי לייעל ולפשט את ההליכים ולמניעת תוצאות סותרות; דן שופט אחר בתיק שמבקשים לאחדו, ניתן לקיים את האיחוד רק בהסכמתו או באישור נשיא בית המשפט. |
|
פרק י': סילוק כתבי טענות |
||
|
מחיקת כתב תביעה |
|
|
|
דחיית תביעה במקרים מיוחדים |
|
בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שעל פיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה בנוגע לאותו נתבע. |
|
הפסקת תובענה |
|
|
|
מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט |
|
ראה בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, ובנסיבות מיוחדות למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו. |
|
מחיקה מנהלית מחוסר מעש |
|
|
|
פרק י"א: תיקון כתב טענות |
||
|
הוראה לתיקון כתב טענות |
|
|
|
תשובה לכתב טענות מתוקן |
|
הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, רשאי בעל הדין שכנגד לתקן את כתב טענותיו אם בית המשפט הרשה לו זאת, בהתאם לתנאים ולמועדים שקבע; לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורט בתיקון. |
|
תצהיר לתיקון טענה עובדתית |
|
תיקון של טענה עובדתית או הוספתה על ידי מי מבעלי הדין, טעונים הגשת תצהיר תמציתי המאמת את העובדות האמורות בלבד, בהיקף ובתנאים שיורה בית המשפט. |
|
פרק י"ב: קדם משפט |
||
|
עיון במסמכים לפני קדם המשפט |
|
|
|
מועד לקיום קדם משפט |
|
|
|
מסמכים להגשה לקראת קדם המשפט |
|
התובע יגיש עד ארבעה עשר יום לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה והנתבע יגיש עד עשרה ימים לפני ישיבה זו מסמכים אלה וכל מסמך נוסף שעליו יורה בית המשפט:
|
|
ישיבת קדם המשפט וסמכות בית המשפט בקדם משפט |
|
|
|
פרק י"ג: המצאות |
||
|
מטרת ההמצאה והמצאה כדין |
|
|
|
חובת המצאה |
|
הומצא מסמך לבית המשפט על ידי בעל דין המיוצג על ידי עורך דין, ימציא עורך הדין את העתקו לבעל הדין שכנגד ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההמצאה לבית המשפט או זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע, לפי המוקדם; היה בעל הדין לא מיוצג על ידי עורך דין, יגיש את המסמך למזכירות בית המשפט, אשר תפעל להמצאתו. |
|
דרכי המצאה ומועדיה |
|
אלה הן דרכי ההמצאה ומועדיה:
(4) בתקנות אלה – "אישור מסירה אלקטרוני" – אישור המופק על-ידי מערכת ממוכנת של השולח בדבר יום ושעת ההגעה של מסר אלקטרוני לכתובת הנמען; "אישור צפייה אלקטרוני" – אישור המופק על-ידי מערכת נט המשפט בדבר יום ושעת הצפייה הראשונה במסמך המופיע בה; "המצאה אלקטרונית" או "המצאה באמצעי אלקטרוני" – המצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני; "מנגנון הזדהות" – מנגנון מאובטח המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו והמאפשר את זיהויו באופן ייחודי; "מסמך אלקטרוני" – מסמך שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, הניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט ואולם – (א) אם היה המסמך תצהיר –
(ב) אם היה המסמך בחתימת יד פקיד בית משפט, יראוהו כמסמך משפטי חתום כנדרש אם הודפסו בו שמו ותפקידו של הפקיד. "מערכת נט המשפט" – מערכת מחשבים שבאמצעותה פועלים בתי המשפט ומתנהלים הליכים משפטיים.
משלוח באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכתב טענותיו או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור – לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכתב טענותיו ולא נדרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין.
ההמצאה תהיה על ידי מסירת המסמך לידי הנמען על ידי עורך דין או אדם שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך ויראו את המועד שצוין בהודעת אימות המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהנמען סירב לקבלו או לאשר את קבלתו בכתב, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, אם הוא הונח במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען
הודעה שנערכה בידי מוסר המסמך סמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים אודות אופן ההמצאה, ובכלל זה מקום, מועד ושעת ההמצאה ושמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו. |
|
חובת המצאה באמצעי אלקטרוני |
|
|
|
ביצוע ההמצאה |
|
|
|
תחליף המצאה |
|
|
|
הוראות כלליות להמצאה |
|
|
|
המצאה אל מחוץ לתחום המדינה |
|
בעל דין רשאי להמציא כתב טענות אל מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחת מאלה ובכפוף לתקנות 64-65:
|
|
הליך ההמצאה מחוץ למדינה |
|
|
|
בקשה לבטל צו המצאה אל מחוץ לתחום המדינה |
|
הומצא לבעל דין כתב טענות אל מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה; רצה הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב תוך פרק הזמן הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, ימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה. |
|
המצאה לנתבע שכפר בסמכות |
|
כפר הנתבע בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט, טען להיותו של הפורום הישראלי לפורום בלתי נאות או מינה עורך דין בישראל לשם כך, לא יהיה ניתן להמציא לו את כתבי הטענות בתחום המדינה, אם הגיע לישראל והוא שוהה בה לצורך הדיון; כמו-כן לא יהיה ניתן לבצע את ההמצאה לעורך הדין המייצג אותו, ולא יראו בכל פעולה שלו או של עורך דינו ויתור על הכפירה בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט, זאת עד ארבעה עשר יום לאחר מתן החלטה בטענות הנתבע בעניין זה, או מועד אחר כפי שייקבע על ידי בית המשפט בעת מתן ההחלטה. |
|
פרק י"ד: סעדים זמניים |
||
|
סימן א': כללי |
||
|
מטרת הסעד הזמני |
|
מטרת סעד זמני היא להבטיח את קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין. |
|
בקשה לסעד זמני |
|
|
|
התחייבות עצמית וערובה |
|
|
|
הגשת הבקשה |
|
בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף להוראות פרק זה. |
|
הדיון בבקשה |
|
|
|
עיון מחדש |
|
לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, או בתנאיו, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו או חלוף הזמן או כי יש מקום לשנות את היקפו או התנאים שבהם ניתן. |
|
שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני |
|
בית המשפט רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, חלף מתן סעד זמני, אם ראה כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון ולא יהיה בדבר כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בצדדים. |
|
פקיעת הסעד הזמני |
|
סעד זמני יפקע –
|
|
מימוש ערובות או השבתן |
|
אם לא הוגשה לבית המשפט תביעה או בקשה לפיצויים בשל נזק שנגרם עקב מתן הסעד הזמני, בתוך תשעים יום ממועד פקיעת הסעד הזמני, יוחזר למבקש כתב ההתחייבות העצמית ויבוטלו שאר הערובות; בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה האמורה, אם מצא טעמים מיוחדים לכך. |
|
סימן ב': עיקול זמני |
||
|
צו עיקול זמני |
|
|
|
רישום בפנקסי מקרקעין |
|
ניתן צו עיקול על מקרקעין, יורה בית המשפט על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין. |
|
הודעה למחזיק |
|
|
|
מחזיק שלא הודה |
|
|
|
עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו |
|
זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע או עד להוראה אחרת של בית המשפט; בפסק הדין רשאי בית המשפט לתת הוראות ביחס לעיקול הזמני ולפסוק הוצאות בקשר אליו. |
|
החלת חוק ההוצאה לפועל |
|
הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יחולו על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה, ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי אותו חוק, זולת אם בית המשפט הורה אחרת. |
|
המצאה למדינה |
|
המצאה למדינה של צו לפי סימן זה תהא בהמצאתו לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס אשר אליו הצו מתייחס. |
|
סימן ג': צו מניעה זמני |
||
|
צו מניעה זמני |
|
בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. |
|
תחולה על צו מניעה זמני |
|
תקנות 77 ו- 80 יחולו על צו מניעה זמני בשינויים המחויבים. |
|
סימן ד': כינוס נכסים זמני |
||
|
מינוי כונס נכסים זמני |
|
|
|
סייגים למינוי כונס |
|
|
|
סמכות הכונס |
|
|
|
כניסה לחצרים |
|
בטרם כניסתו לחצרים ימסור הכונס לאחראי על החצרים, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם בגיר אחר האחראי מטעמו, את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו, הערוכה בהתאם לטופס 5, וכן יידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך דין, במידת האפשר, ובדבר זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה ביזיון בית משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי. |
|
כניסה, חיפוש ותפיסה |
|
|
|
חיפוש בחומר מחשב |
|
הכונס לא יבצע חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אלא בהתקיים תנאים אלה:
|
|
מתן דין וחשבון |
|
|
|
הוראות בדבר הנכסים התפוסים |
|
|
|
שמירת סודיות |
|
|
|
זכויות מחזיק וצד שלישי |
|
|
|
שכר כונס נכסים |
|
בית המשפט רשאי לקבוע את שכר שירותיו של הכונס וכיצד ועל מי לשלמו; היה הכונס עובד מדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה. |
|
חובותיו של כונס נכסים |
|
כונס שנתמנה –
|
|
סימן ה': תפיסת ראיות |
||
|
תפיסת ראיות |
|
|
|
סימן ו': עיכוב יציאה מן הארץ |
||
|
צו עיכוב יציאה מן הארץ |
|
|
|
בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ |
|
בבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ יציין המבקש גם את שמו ואת שם משפחתו של המשיב באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו ומספר הדרכון, ואם אלה אינם ידועים למבקש – פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית המשפט, כדי לזהותו; בית המשפט רשאי לדרוש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי. |
|
התחייבות עצמית וערובה של המבקש |
|
התחייבות עצמית וערובה שימציא המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, תהא גם לפיצוי כל נזק שייגרם לאדם שאיננו המשיב עקב עיכוב יציאתו על סמך הצו, מחמת שהמבקש מסר פרטים לא נכונים או לא מספיקים לזיהוי המשיב. |
|
עירבון של המשיב |
|
בצו עיכוב היציאה מן הארץ יורה בית המשפט, שאם יופקד בקופת בית המשפט סכום שייקבע על ידו כעירבון לתביעה יפקע הצו; חזר המשיב לפני מתן פסק הדין, או לאחר שפקע הצו, יוחזר לו העירבון לפי דרישתו; לא חזר עד שניתן פסק דין לזכות המבקש ישמש העירבון לסיפוק התביעה, והעודף על הסכום שבפסק הדין ועל הוצאות הוצאה לפועל יוחזר למשיב לפי דרישתו. |
|
צו עיכוב וצו גירוש |
|
|
|
סימן ז': סעד זמני להבטחת ביצועו של פסק דין במדינת חוץ |
||
|
סעד זמני להבטחת ביצועו של פסק דין במדינת חוץ |
|
בית המשפט רשאי ליתן צו עיקול זמני, צו מניעה זמני או צו כינוס נכסים זמני, גם מבלי שהוגשה תביעה עיקרית בישראל, על נכסים המצויים בישראל או פעולות האמורות להתבצע בישראל, להבטחת ביצועו של פסק דין שניתן לטובת המבקש במדינת חוץ, אם שוכנע כי –
|
|
פרק ט"ו: דיון מהיר |
||
|
תחולת ההוראות |
|
|
|
מועדים מיוחדים |
|
|
|
תביעה לפינוי מושכר – הוראות מיוחדות |
|
|
|
העברה למסלול דיון רגיל |
|
בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר. |
|
פסק הדין בתובענה |
|
|
|
פרק ט"ז: הדיון |
||
|
רציפות הדיון |
|
|
|
שינוי מועדי דיון |
|
|
|
סדר הטיעון |
|
באין קביעה אחרת המתחייבת מנסיבות העניין, בתחילה תבוא פרשת התביעה ולאחריה פרשת ההגנה; הבאת ראיות מפריכות טעונה רשות מבית המשפט. |
|
דרך הבאת הראיות |
|
|
|
התנגדות לשאלות |
|
הייתה התנגדות לשאלה שהוצגה לעד, יציין המתנגד את נימוקי התנגדותו ובעל הדין המבקש להציג את השאלה ישיב להתנגדות; בית המשפט יכריע בדבר השאלה וקבילותה מיד בתום טיעוני הצדדים בדבר ההתנגדות. |
|
סמכות בית המשפט בחקירה |
|
|
|
הצגת מסמכים ומוצגים על ידי בעל דין |
|
בעל דין המבקש להציג כראיה במדיה אלקטרונית או דיגיטאלית, יודיע לבית המשפט על כוונתו לעשות כן לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון; הראיה תוגש במתכונת שמנהל בתי המשפט יקבע ובאין קביעה כאמור – לפי קביעת נשיא בית המשפט. |
|
היוועדות חזותית |
|
|
|
עדות מוקדמת |
|
|
|
דרך סיכום טענות |
|
|
|
אי התייצבות לדיון |
|
לא התייצב בעל הדין ולא ניתן טעם סביר לאי ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
|
|
הפרדת הדיון |
|
בית המשפט רשאי בכל עת לפצל את הדיון ולדון בתחילה בחלק מהמחלוקות, העילות או הסעדים, ככל שיראה ליעיל ולנכון. |
|
המשך דיון בפני מותב אחר |
|
נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. |
|
פרק י"ז: עדים |
||
|
הזמנת עדים |
|
|
|
ערובה להוצאות העדים |
|
בעל דין המבקש מבית המשפט להזמין עד יתחייב בבקשה לכסות את הוצאותיו כפי שייפסקו על ידי בית המשפט, ורשאי בית המשפט להתנות את הזמנתו בהפקדת ערובה או עירבון בסכום שייקבע. |
|
התייצבות לעדות |
|
|
|
שכר עדים והוצאותיהם |
|
נענה אדם להזמנה להעיד בבית משפט, רשאי בית המשפט לצוות על בעל דין שביקש להזמינו, לשאת בהוצאותיו כפי שייקבעו. |
|
פרק י"ח: מומחים |
||
|
הגדרות |
|
לעניין תקנות אלה, "מומחה" – מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור, בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, למעט בעניין שבמשפט. |
|
מומחים מטעם בעלי הדין |
|
|
|
מומחה מטעם בית המשפט |
|
|
|
היעדר ניגוד עניינים |
|
מומחה מטעם בית המשפט יצהיר מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו כי אין לו ניגוד עניינים לגבי מתן חוות הדעת; ההצהרה תהיה ערוכה בהתאם לטופס 7. |
|
סמכותו של מומחה מטעם בית המשפט |
|
מומחה מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת; הוא רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע את דעתו של מומחה שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד את העתקי רשומות הנוגעות לנושא הבדיקה כאמור. |
|
חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט |
|
|
|
שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט |
|
|
|
אי קיום הוראות |
|
|
|
פרק י"ט: פסק דין והחלטה אחרת |
||
|
פסק דין או החלטה אחרת |
|
|
|
פסק דין בהעדר הגנה |
|
נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד. |
|
ביטול החלטה על פי צד אחד |
|
ניתנה החלטה על פי צד אחד, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים יום מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו. |
|
סעד בעת מתן פסק הדין או בתכוף לו |
|
בית המשפט רשאי ליתן סעד להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו; הבקשה בעת מתן פסק הדין יכולה להיות בעל פה. |
|
פסיקתה |
|
|
|
פרק כ': הערעור |
||
|
הגשת ערעור או בקשת רשות לערער |
|
|
|
הבטחת הוצאות המשיב |
|
|
|
משיבים בערעור |
|
|
|
מועדים |
|
|
|
הודעה על הגשת ערעור לערכאה שנתנה את ההחלטה שעליה מערערים |
|
|
|
דיון בערעור |
|
בית המשפט שלערעור רשאי:
|
|
רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני |
|
ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה על פי צד אחד ושלא נדחה בלא צורך בתשובה, יידון במעמד צד אחד, זולת אם בית המשפט הורה אחרת. |
|
תשובה בכתב |
|
הורה בית המשפט על הגשת תשובה בכתב לערעור יחולו הוראות האלה:
|
|
בקשה בערעור |
|
בקשה בערעור תוגש בכתב. |
|
תיקון ערעור או תשובה בכתב |
|
בית המשפט רשאי להתיר תיקון של ערעור או תשובה בכתב, לפי העניין, בתנאים שיקבע; הוראות תקנות אלה בדבר תיקון כתבי טענות יחולו בשינויים המחויבים על בקשה לתיקון כאמור. |
|
איחוד ערעורים |
|
הוראות תקנות אלה לגבי איחוד תובענות יחולו בשינויים המחויבים עם על ערעור. |
|
ראיות חדשות בערעור |
|
בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור; אולם בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור, וכן שמתקיים אחד מאלה:
|
|
עיכוב ביצוע |
|
|
|
סעד בערעור |
|
בית המשפט שלערעור רשאי –
|
|
פסק הדין בערעור |
|
|
|
בקשת רשות לערער – הוראות מיוחדות |
|
ההוראות הבאות יחולו על בקשת רשות לערער:
|
|
השגה על החלטות שאינן פסק דין |
|
לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, או שביקש רשות לערער עליה והבקשה נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על החלטה בעניין סמכות מקומית ועל החלטה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. |
|
פרק כ"א: הוצאות משפט |
||
|
תכלית ההוצאות |
|
|
|
פסיקת הוצאות |
|
בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים בלבד, שלא לחייב בהוצאות כאמור. |
|
שיעור ההוצאות |
|
|
|
פסק דין בהעדר הגנה |
|
ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובית המשפט פסק הוצאות, יהא שיעור שכר הטרחה בהתאם לתעריף המינימאלי המומלץ שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין כאמור, זולת אם מטעמים מיוחדים בית המשפט הורה אחרת. |
|
הוצאות משפט |
|
|
|
הארכת הליך שלא לצורך |
|
ראה בית המשפט כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם. |
|
ערובה לתשלום הוצאות |
|
|
|
פרק כ"ב: הוראות כלליות |
||
|
סימן א': עורכי דין |
||
|
ייפוי כוח לעורך דין |
|
כל פעולה בבית משפט הנדרשת מבעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי הוא לעשותה בעצמו או על ידי עורך דין שמונה על ידו כדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין. |
|
רשימת עורכי הדין |
|
|
|
בעל דין רשאי להחליף עורך דינו |
|
בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט ולכל שאר הצדדים; עורך דין רשאי להפסיק את הייצוג ברשות בית המשפט בלבד. |
|
סימן ב': טענת פסלות |
||
|
בקשה לפסלות שופט |
|
|
|
ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט |
|
|
|
סימן ג': שונות |
||
|
סמכות מנהל מערכת בתי המשפט |
|
|
|
סמכות כללית של בית המשפט למתן הוראות |
|
|
|
רשם וסמכויותיו |
|
בתקנות אלה המונח "בית המשפט" הוא לרבות "רשם", ואולם לעניין סמכויות הרשם, בנוסף לסמכויותיו על-פי כל דין, יחולו תקנות אלה בלבד – 23, 44(א)(1)-(2), 46(א), 50-49, 61, 64(ב) לעניין דרך ביצוע ההמצאה בלבד, 80-76, 102-98, 117(א), 120, 123, 125, 127(ד), 132(ב) לעניין מתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, 141(ב) לעניין ההמצאה למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר בלבד, 162, 169(ג). |
|
סמכות עוזר משפטי |
|
עוזר משפטי של שופט רשאי באישור השופט ליתן החלטות בעניינים המפורטים בתקנה 5(ב) לתקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס"ב-2002. |
|
תצהיר |
|
|
|
מנין הימים |
|
|
|
ביטול |
|
|
|
תחולת התקנות |
|
|
|
הוראות מעבר ותחילה |
|
תחילתן של תקנות אלה בתוך שישה חודשים מיום פרסומן והן יחולו בשינויים ובהתאמות המחויבים על כל הליך תלוי ועומד, בהתאם לשלב שבו הוא נמצא. |
טופס 1
(לפי תקנה 15)
יצורף בהמשך. טופס 2
(לפי תקנה 15)
הזמנה לדין
הואיל ו ___________________ הגיש למחוז שיפוט זה כתב תביעה נגדך, המצורף בזאת, הנך מוזמן להגיש כתב הגנה תוך שישים ימים מיום שהומצאה לך הזמנה זו.
אם לא תעשה כן, תהא לתובע הזכות לקבל פסק דין שלא בפניך.
טופס 3
(לפי תקנה 21)
תובע בתביעה לנזק גוף יאמת בתצהיר נספח את הפרטים הבאים ויעבירם לצד שכנגד:
- 1. תאריך לידה;
- 2. שמות קודמים;
- 3. פרטי קופות חולים בעבר ובהווה;
- 4. פרטי הרופאים שטיפלו בעבר ובהווה;
- 5. אשפוזים וטיפולים בעבר או בהווה – פרטי בית החולים, המועד וסיבת האשפוז או הטיפול;
- 6. תרופות שנוטל באופן קבוע;
- 7. האם עבר תאונות בעבר? אם כן – מתי ומה טיב הפגיעה;
- 8. האם הגיש תביעות קודמות בגין נזק גוף? אם כן – פירוט;
- 9. האם סובל ממחלות כרוניות או קשות או מנכות שלא עקב האירוע? אם כן – פרוט;
- 10. האם היה בטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי אי פעם? אם כן – פירוט;
- 11. האם הגיש אי פעם תביעה למוסד לביטוח לאומי, לקצין התגמולים או לשירות התעסוקה,ואם כן – פרטיה ותוצאותיה;
- 12. פירוט ההטבות שהתקבלו בעקבות האירוע מכל גורם שהוא, לרבות ביטוח לאומי;
- 13. פרטי מוסדות חינוך שבהם למד וההשכלה;
- 14. פרטי כל מקומות העבודה, תקופת העבודה והתפקיד;
- 15. נתוני שכר מלאים משנתיים שלפני האירוע ועד להגשת כתב התביעה;
- 16. תקופת היעדרות מלאה או חלקית מהעבודה;
- 17. אם שירת בצה"ל – מספר אישי ותקופת השירות;
- 18. האם הייתה הזדקקות לעזרת הזולת לאחר האירוע וכתוצאה ממנו ומה העזרה שלה נזקק לפני האירוע;
טופס 4
(לפי תקנה 69)
בית המשפט השלום/המחוזי ב-__________________
שם התובע/ מבקש: _____________________ מספר הזהות: ____________
- – נגד –
שם הנתבע/ משיב: _______________________ מספר הזהות: ____________
כתב התחייבות עצמית – סעד זמני
בהתאם לתקנה 69 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014, אני החתום מטה מתחייב בזה לפצות את מי שאליו מופנה הצו הזמני, בגין כל נזק שייגרם עקב מתן הסעד הזמני אם פקע הסעד הזמני או צומצם היקפו.
את סכום הפיצויים אשלם, כשהוא צמוד למדד המחירים למדד, בתוספת ריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"ה-1961, אם וכאשר תומצא לי החלטה מבית המשפט המוסמך המחייבת אותי לשלם את הפיצויים.
פרטי המתחייב:
שם פרטי ומשפחה: ________________
מספר זהות/ח"פ: __________________
כתובת: _________________________
חתימה: _________________________
אישור עורך הדין
אני מאשר את נאמנות החתימה הנ"ל ואמיתות הפרטים בקשר למתחייב הנ"ל.
שם עוה"ד ________________ מס' רישיון __________________ תאריך ____________
חתימה________________
אישור מזכיר בית המשפט
אני הח"מ מאשר קבלת ההתחייבות העצמית על פי נוהל ערבויות בהנהלת בתי המשפט.
שם המזכיר _______________ תאריך__________________ חתימה________________
טופס 5
(לפי תקנה 88)
בית המשפט השלום/המחוזי ב-__________________
הודעה בדבר צו כניסה לחצרים
דע כי בתיק מס' ___________ – ______ נגד ________:
- 1. מונה כונס נכסים זמני, אשר הוסמך לבצע חיפוש ואיתור/ צילום/ העתקה/ תפיסה, החזקה, שמירה, ניהול והשבחה של נכסים המצויים בחצרים אשר בהחזקתך או באחריותך וכן להפעיל לגבי הנכסים כל סמכות, כוח או זכות הנתונים לבעל הנכסים או למחזיק בהם, לרבות ניהול הליכים משפטיים ביחס אליהם וחתימה על כל מסמך בקשר אליהם;
- 2. הוצא צו המורה לך לאפשר לכונס הנכסים הזמני להיכנס לחצרים כדי לבצע את הפעולות האמורות וכן להימנע מכל פעולה העלולה להפריע או לעכב את ביצוע הצו על ידי הכונס.
קרא בעיון את ההוראות האלה:
- 1. הכניסה לחצרים והפעולות שיבוצעו בהם ייערכו בנוכחותך ובנוכחות שני עדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת או אם תאשר בכתב שאינך מעוניין בנוכחות עדים;
- 2. פעולות במחשב או במידע המצוי במחשב יבוצעו רק על פי היתר מפורש, אשר צוין בצו של בית המשפט, ועל ידי בעל תפקיד מיומן לביצוע פעולות במחשב, זולת אם הסכמת לבצע את החיפוש בעצמך;
- 3. אתה רשאי להעיר את הערותיך לגבי הכניסה לחצרים והפעולות שבוצעו בהם, והן יופיעו בדין וחשבון שיוגש לבית המשפט;
- 4. חלה על כונס הנכסים הזמני ועובדיו חובת סודיות לגבי הנכסים, המסמכים והמידע המגיעים אליהם במסגרת תפקידם, והם אינם רשאים לעשות בהם שימוש או לגלותם לאדם אחר, עד לדיון בבית המשפט שבו יוחלט מה ייעשה בהם.
שים לב:
- 1. אם תסרב לאפשר כניסה תפר צו של בית המשפט, וניתן יהיה לזמן אותך לבית המשפט ולהטיל עליך קנס או מאסר לשם ביצוע הצו, על פי פקודת בזיון בית המשפט;
- 2. אם תסרב לאפשר כניסה לחצרים הדבר עלול לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי;
- 3. אתה זכאי להתייעצות טלפונית עם עורך דין במגבלות האפשר;
- 4. אתה זכאי להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים.
יום: _______________
טופס 6
(לפי תקנה 96)
בית המשפט השלום/המחוזי ב-__________________
שם התובע: _____________________ מספר הזהות: ____________
מרחוב ________________________
ע"י ב"כ עוה"ד ___________________ מספר רישיון: _____________
מרחוב ________________________
טל': __________________________ פקס: _________________________
דוא"ל:_________________________
- – נגד –
הנתבע: _______________________ מספר הזהות: ____________
מרחוב ________________________
ע"י ב"כ עוה"ד ___________________ מספר רישיון: _____________
מרחוב ________________________
טל': __________________________ פקס: _________________________
דוא"ל:_________________________
ערובה של כונס נכסים
אנו החתומים מטה ___________________ מתחייבים בזה יחד ולחוד לשלם לפי הוראות בית המשפט או הרשם סך של __________ במקרה ש_____________________, אשר נתמנה כונס נכסים במשפט הנ"ל לא יגיש חשבונותיו בזמנים ובצורה שהורה בית המשפט, או לא ישלם סכום המגיע ממנו לפי הוראות בית המשפט, או שיגרום בזדון או ברשלנות הפסד לנכסים שנתמנה עליהם.
אישור עורך דין
הנני מאשר/ת בזאת כי ביום _______הופיע במשרדנו, בפני עורך דין _____________, מר/גברת _________ ולאחר שהוזהר/ה כי כל הצהרותיו/יה, בגוף התצהיר ו/או בחלק מנספחיו ו/או בכל נספחיו ו/או בחלק מחלקיו, חייבות להיות אמת לאמיתה וכי הצהרתו/תה חייבת להיות אמת שאם לא כן יהיה/תהיה צפוי לעונשים הצפויים בחוק, אישר/ה את נכונות ההצהרה וחתם/מה עליה.
_______________________________
תאריך עורך/כת דין חתימה
טופס 7
(לפי תקנה 129)
הצהרת מומחה מטעם בית המשפט
אני החתום מטה :
שם: _________________________ מספר תעודת זהות: _____________
עיסוק: _______________________ ההליך:
- 1. מצהיר שבמילוי תפקידי כמומחה מטעם בית המשפט בהליך, לא עלול להתעורר חשש לניגוד עניינים, ובכלל זה, אין לי קשר אישי כספי או מקצועי עם אחד מבעלי הדין או עם באי כוחם (לרבות מתן חוות דעת או שירות אחר), ואין לי עניין כספי או אישי בהליך, בתוצאותיו, או בצדדים הנוגעים לו, ולרבות קשרים או עניינים כאמור של קרובי משפחתי או של גופים אחרים הקשורים אלי.
לעניין זה, קרוב משפחה – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, וכן הורהו, בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, ולרבות קרבה משפחתית חורגת או קרבה הנוצרת עקב אימוץ.
- 2. מצהיר שיש לי / אין לי זיקות להליך או לצדדים, שעלולות לעורר חשש לניגוד עניינים (אם יש נא לפרט):
______________
חתימת המצהיר
27/11/14