הדרכה אישית (Supervision ) מקובלת כבר מזה שנים במקצועות רפואת הנפש, כמסגרת של הכשרה מתקדמת, ייעוץ, תמיכה וליבון סוגיות מקצועיות, ומתקיימת במספר מסלולים מוכרים. הצורך במסגרות אלו אינו מוטל עוד בספק, אם כי מסלולי היישום שונים בהתאם לתחום המקצועי, שלב ההתפתחות המקצועית בו נמצא המתמחה, וכמובן, כמו בכל מקצוע, תפישת העולם המקצועית-חינוכית של המדריך .

הגישור, כמקצוע צעיר, נמצא בתחילת הדרך בכל הקשור להתפתחות תחום ההדרכה האישית. כמקצוע השואב את תכני הידע שלו ממגוון גדול של תחומי ידע, ומשלב אותם לתחום התמחות ייחודי חדש, יש לבחון מחדש, לא כנתון מובן מאליו, האם יש צורך בהדרכה אישית, ואם כן – מה תרומתה להתפתחות המקצועית, מהם אופני היישום הנכונים לתחום הגישור, ומעל לכל – מהם כללי האתיקה הנכונים לתחום שלנו.

כך למשל, אפשר לשקול את השאלה, האם לתחום הגישור מתאים המודל של הדרכה "אחד על אחד", כלומר שעה טיפולית במהותה, בה בוחן המתמחה ביחד אם המדריך את תפקודו בתיק הנמצא בטיפולו, הן בהיבט התרומה לצדדים, והן בהיבט אופן ההתמודדות האישי שלו עם הסוגיות הרגשיות והמשפטיות הכרוכות בתיק, והשלכות התמודדות זו על תפקודו המקצועי.

מסלול אפשרי אחר, שואב את המבנה הבסיסי שלו ממודל גישורי מוכר ושנוי במחלוקת, הגישור בשניים. במסלול זה יכול המדריך לצפות בעבודת המתמחה בפועל, ב"זמן אמת", מבלי להפריע לניהול גישור מחד, תוך שמירה על עניינם של הצדדים, על ידי "חילוץ" המתמחה ממכשולים או הסתבכויות אשר אינם עדיין ביכולתו בשלב זה של התפתחותו המקצועית. (שאלה לכשעצמה היא האם הצדדים צריכים לדעת כי לפניהם מדריך או מתמחה, או שאין זה מעניינים כל עוד מדובר בשני מגשרים מוסמכים כדין, וכל עוד נשארים כל הדיונים הלימודיים, המשוב, ומערכת היחסים בין המדריך למתמחה לחלוטין מחוץ לשעות העבודה עם הצדדים).

הגישור, כאמור שואב ומעבד בתוכו תכנים טיפוליים, חברתיים ומשפטיים. מאחר ונראה, כי לאור המורכבות הגוברת והולכת של תחומי הגישור, ולאור הקצב המוגבר של הגידול במספר המגשרים הצעירים – במקצוע, לא בגיל הכרונולוגי דווקא – נראה שאין מנוס מפיתוח כלים לשמירה ופיתוח הרמה המקצועית.

בארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניוזילנד, למשל, כבר קיימת ספרות מקצועית בעניין Supervision for Mediators, כללי אתיקה, ומחקר. (ב"ספריית הגישור שלי יוכל המעוניין למצוא כמה לינקים מועילים להמשך קריאה).

הנה, למשל, ההגדרות הממצות ומאירות העיניים להדרכה אישית בגישור – בתחום הקרוב לליבי, גישור במשפחה – מובאת כאן כלשונה:

“Supervision is the systematic, reflective process which supports mediators in their mediation practice. It improves professional confidence, competence and moral leading to a better service for separating couples, parents and children”

הדעה הרווחת , בין המגשרים כמו גם באקדמיה, היא שכל המגשרים, בין אם הם עובדים במסגרת פרטית, ובין אם במסגרת ארגונים, זקוקים למסגרת מובנית לצורך בחינה עצמית של הפרקטיקה שלהם, והמשך ההתפתחות המקצועית. הדרכה אשית חיונית במיוחד למגשרים, שכן עבודתם הינה לחלוטין אוטונומית, והם נדרשים להחלטות מהירות ומורכבות בתנאי לחץ, כך שאין מנוס מהערכה וניתוח מעמיקים לאחר מעשה – עבור כל מי שמעוניין לחדד את כלי עבודתו.

אנחנו זוכרים היטב את דפיקות הלב שלנו בתיקי הגישור הראשונים, ואת תחושת ה"להתגלח על הזקן" של אלו שהעיתוי הפך אותם ל"תיקי התמחות" שלנו. הדרכה אישית בגישור, באמצעות גישור בשניים מנטרלת לחלוטין את חוסר הניסיון של המגשר המתחיל אל מול הצדדים, ה"מרוויחים" מנוכחותו של בעל הניסיון .

מטרות ההדרכה האישית – מבט על

1. שמירה על הרמה המקצועית של מקצוע הגישור
2. שמירה על האתיקה המקצועית של מקצוע הגישור
3. תמיכה רגשית ומקצועית למגשרים בתחילת דרכם (בכל הכרוך להיבטים הרגשיים של מעורבותם במשבר בין הצדדים וניהול נכון של תהליך ביקורת עצמית)
4. ניטרול סיכונים הנובעים מחוסר ניסיון של מגשרים בתחילת דרכם.
5. אפשרות לפיקוח מערכתי על רמת המגשרים בתוך ארגון (ארגונים המקיימים מערך גישור פנימי)

תפקידי המדריך

1. תמיכה ועיבוד רגשי – מצד אחד פיתוח יכולת ההקשבה העמוקה של המגשר, לצד פיתוח יכולת הימנעות מהזדהות יתר עם הצדדים.
2. פיתוח מיומנויות גישור, בניית הביטחון העצמי של המגשר, חיזוק כישוריו הייחודיים באמצעות משוב ממוקד ובונה, יצירת סביבה תומכת על ידי שיתוף בין המדריך והמתמחה בהישגים וכישלונות כאחד, ועידוד כישורי הביקורת וההערכה העצמית, וסיוע בבחירת זהות מקצועית (מתוך סגנונות ותחומי גישור אפשריים).
3. הטמעת כללי האתיקה המקצועית, ואופן יישומם.
4. לספק מודל ראוי לניהול הליך הגישור (role model). תהליך הייעוץ, ההדרכה וההכוונה משקף את תהליך חשיפת האינטרסים והערכתם, כפי שהוא מתרחש בהליך הגישור.
5. הכוונה בבניית מאגר הידע של המתמחה בתחום התוכן הספציפי של תחום ההתמחות (במקרה שלי, היבטים משפטיים בגישור לגירושין).

בין המדריך למתמחה נחתם מסמך תאום ציפיות, המסדיר את מערכת היחסים ביניהם לצורך העבודה המשותפת, קובע את תקופת ההכשרה, את המסלול שנקב ואת העלות. מובן שכל צד יכול לסיים את ההתקשרות בכל עת, כמקובל בכל גישור, ואולם, יש לזכור כי במידה והתחיל הליך גישור בשניים, עלול להיגרם נזק משמעותי להליך במידה ואחד הצדדים מחליט להפסיק את השתתפותו.