למגשר המתחיל

• מתמקד בנקודות החוזק והחולשה האישיות
• מהווה המשך הכשרה ולימוד עצמאי
• מחזקת את הביטחון העצמי 
• מסייע בבחירת הזהות המקצועית, סגנון הגישור ותחום הגישור 
• מסייע בהטמעה והתנסות בבעיות אתיות 
• מאפשר התייעצות ועבודה בצוות

ללקוח – (הצדדים המגושרים)

•  משפר את רמת השרות המקצועי
• משפר את רמת ניהול הבעיות האתיות
• מקטין או מנטרל לגמרי את הסיכון הנובע מחוסר ניסיון

הדרכה אישית (Supervision ) מקובלת כבר מזה שנים במקצועות רפואת הנפש, כמסגרת של הכשרה מתקדמת, ייעוץ, תמיכה וליבון סוגיות מקצועיות, ומתקיימת במספר מסלולים מוכרים. הצורך במסגרות אלו אינו מוטל עוד בספק, אם כי מסלולי היישום שונים בהתאם לתחום המקצועי, שלב ההתפתחות המקצועית בו נמצא המתמחה, וכמובן, כמו בכל מקצוע, תפישת העולם המקצועית-חינוכית של המדריך .

הגישור, כמקצוע צעיר, נמצא בתחילת הדרך בכל הקשור להתפתחות תחום ההדרכה האישית. כמקצוע השואב את תכני הידע שלו ממגוון גדול של תחומי ידע, ומשלב אותם לתחום התמחות ייחודי חדש, יש לבחון מחדש, לא כנתון מובן מאליו, האם יש צורך בהדרכה אישית, ואם כן – מה תרומתה להתפתחות המקצועית, מהם אופני היישום הנכונים לתחום הגישור, ומעל לכל – מהם כללי האתיקה הנכונים לתחום שלנו.

כך למשל, אפשר לשקול את השאלה, האם לתחום הגישור מתאים המודל של הדרכה "אחד על אחד", כלומר שעה טיפולית במהותה, בה בוחן המתמחה ביחד אם המדריך את תפקודו בתיק הנמצא בטיפולו, הן בהיבט התרומה לצדדים, והן בהיבט אופן ההתמודדות האישי שלו עם הסוגיות הרגשיות והמשפטיות הכרוכות בתיק, והשלכות התמודדות זו על תפקודו המקצועי.

מסלול אפשרי אחר, שואב את המבנה הבסיסי שלו ממודל גישורי מוכר ושנוי במחלוקת, הגישור בשניים. במסלול זה יכול המדריך לצפות בעבודת המתמחה בפועל, ב"זמן אמת", מבלי להפריע לניהול גישור מחד, תוך שמירה על עניינם של הצדדים, על ידי "חילוץ" המתמחה ממכשולים או הסתבכויות אשר אינם עדיין ביכולתו בשלב זה של התפתחותו המקצועית. (שאלה לכשעצמה היא האם הצדדים צריכים לדעת כי לפניהם מדריך או מתמחה, או שאין זה מעניינים כל עוד מדובר בשני מגשרים מוסמכים כדין, וכל עוד נשארים כל הדיונים הלימודיים, המשוב, ומערכת היחסים בין המדריך למתמחה לחלוטין מחוץ לשעות העבודה עם הצדדים).

הגישור, כאמור שואב ומעבד בתוכו תכנים טיפוליים, חברתיים ומשפטיים. מאחר ונראה, כי לאור המורכבות הגוברת והולכת של תחומי הגישור, ולאור הקצב המוגבר של הגידול במספר המגשרים הצעירים – במקצוע, לא בגיל הכרונולוגי דווקא – נראה שאין מנוס מפיתוח כלים לשמירה ופיתוח הרמה המקצועית.

בארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניוזילנד, למשל, כבר קיימת ספרות מקצועית בעניין Supervision for Mediators, כללי אתיקה, ומחקר. (ב"ספריית הגישור שלי יוכל המעוניין למצוא כמה לינקים מועילים להמשך קריאה).

הנה, למשל, ההגדרות הממצות ומאירות העיניים להדרכה אישית בגישור – בתחום הקרוב לליבי, גישור במשפחה – מובאת כאן כלשונה:

“Supervision is the systematic, reflective process which supports mediators in their mediation practice. It improves professional confidence, competence and moral leading to a better service for separating couples, parents and children”

הדעה הרווחת , בין המגשרים כמו גם באקדמיה, היא שכל המגשרים, בין אם הם עובדים במסגרת פרטית, ובין אם במסגרת ארגונים, זקוקים למסגרת מובנית לצורך בחינה עצמית של הפרקטיקה שלהם, והמשך ההתפתחות המקצועית. הדרכה אשית חיונית במיוחד למגשרים, שכן עבודתם הינה לחלוטין אוטונומית, והם נדרשים להחלטות מהירות ומורכבות בתנאי לחץ, כך שאין מנוס מהערכה וניתוח מעמיקים לאחר מעשה – עבור כל מי שמעוניין לחדד את כלי עבודתו.

אנחנו זוכרים היטב את דפיקות הלב שלנו בתיקי הגישור הראשונים, ואת תחושת ה"להתגלח על הזקן" של אלו שהעיתוי הפך אותם ל"תיקי התמחות" שלנו. הדרכה אישית בגישור, באמצעות גישור בשניים מנטרלת לחלוטין את חוסר הניסיון של המגשר המתחיל אל מול הצדדים, ה"מרוויחים" מנוכחותו של בעל הניסיון .

מטרות ההדרכה האישית – מבט על

1. שמירה על הרמה המקצועית של מקצוע הגישור
2. שמירה על האתיקה המקצועית של מקצוע הגישור
3. תמיכה רגשית ומקצועית למגשרים בתחילת דרכם (בכל הכרוך להיבטים הרגשיים של מעורבותם במשבר בין הצדדים וניהול נכון של תהליך ביקורת עצמית)
4. ניטרול סיכונים הנובעים מחוסר ניסיון של מגשרים בתחילת דרכם.
5. אפשרות לפיקוח מערכתי על רמת המגשרים בתוך ארגון (ארגונים המקיימים מערך גישור פנימי)

תפקידי המדריך

1. תמיכה ועיבוד רגשי – מצד אחד פיתוח יכולת ההקשבה העמוקה של המגשר, לצד פיתוח יכולת הימנעות מהזדהות יתר עם הצדדים.
2. פיתוח מיומנויות גישור, בניית הביטחון העצמי של המגשר, חיזוק כישוריו הייחודיים באמצעות משוב ממוקד ובונה, יצירת סביבה תומכת על ידי שיתוף בין המדריך והמתמחה בהישגים וכישלונות כאחד, ועידוד כישורי הביקורת וההערכה העצמית, וסיוע בבחירת זהות מקצועית (מתוך סגנונות ותחומי גישור אפשריים).
3. הטמעת כללי האתיקה המקצועית, ואופן יישומם.
4. לספק מודל ראוי לניהול הליך הגישור (role model). תהליך הייעוץ, ההדרכה וההכוונה משקף את תהליך חשיפת האינטרסים והערכתם, כפי שהוא מתרחש בהליך הגישור.
5. הכוונה בבניית מאגר הידע של המתמחה בתחום התוכן הספציפי של תחום ההתמחות (במקרה שלי, היבטים משפטיים בגישור לגירושין).

בין המדריך למתמחה נחתם מסמך תאום ציפיות, המסדיר את מערכת היחסים ביניהם לצורך העבודה המשותפת, קובע את תקופת ההכשרה, את המסלול שנקב ואת העלות. מובן שכל צד יכול לסיים את ההתקשרות בכל עת, כמקובל בכל גישור, ואולם, יש לזכור כי במידה והתחיל הליך גישור בשניים, עלול להיגרם נזק משמעותי להליך במידה ואחד הצדדים מחליט להפסיק את השתתפותו.

הליך הגישור "אומץ" על ידי מערכת המשפט, העושה מאמצים רבים להטמיע את הרעיון, הרוח, וההליך עצמו. בטקס חתימתה של אמנת הגישור בעסקים בבית הנשיא ביום 14.3.2002 אמר נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק:

"גישור אינו רק טכניקה. זו תרבות של חיים משותפים… תחת הכרעות כוחניות – בין כוח פרטי ובין כוח מאורגן של המדינה – באות הכרעות הסכמיות … גישור עדיף על שיפוט, שכן ההכרעה בו היא הסכמית ולא כוחנית. הגישור לא בא לפתור את בעייתם של בתי המשפט. הגישור בא לפתור את בעיותיה של החברה.

הטמעת הגישור והעמקת השימוש בו נעשית במספר מישורים: האחד, כמובן, על ידי בניית מערך הדרכה והסמכה של מגשרים וקביעת אמות מידה ברורות לעיסוק.
מסלול מעשי חשוב נוסף הוא הפניית תביעות לגישור על ידי מערכת בתי המשפט, על פי תקנות סדר הדין האזרחי – הוראת שעה, תשס"ח- 2007 שעניינן פגישת מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום – לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור.

משור פחות גלוי, אך בעל השלכות לטווח רחוק, הוא הדיון המשפטי בנקודות המפגש בין הגישור, הסכם הגישור ואולם בית המשפט. בצמתים אלה נקבע מעמדו המשפטי של ההליך, נקבעים גבולות החיסיון והסודיות, מובהרת התכלית החקיקתית, ונקבעת המדיניות המשפטית ביחס להליך הגישור.
הפסיקה בסוגית הגישור אינה רבה – עדיין. ואולם, כבר ברורה המגמה לחזק ולהעמיק את ההליך על ידי הכרה משפטית בכלים הייחודיים המאפיינים אותו:
אי קבילות וחסיון:
בית המשפט העליון, בפסק הדין המנחה לעניין, מפי כבוד השופט רובינשטיין , הבהיר את המגמה, לפיה יש למערכת השיפוטית עניין ביישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, מטעמים ערכיים ומעשיים כאחד".

"כללם של דברים – שיטת המשפט בישראל מעדיפה וטעמיה עמה, הן של דרכי שלום הן של עומס, שצדדים לסכסוך ינהלו משא ומתן ויגיעו להסדר מוסכם מבלי
להזדקק להכרעה שיפוטית. מסיבה זו – ועל מנת להבטיח "משא ומתן חופשי" – הכירה הפסיקה באי קבילות ובחיסיון החלים על מסמכים שנוצרו במסגרת משא ומתן לפשרה

הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין
הליך הגישור להליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט.

כלל האצבע שנקבע על ידי בית המשפט הוא, כי כדי לעודד את הגישור, כל מסמך שנוצר בחדר הגישור – למעט "הסדר גישור" כמשמעותו בחוק ובתקנות – אינו יכול לצאת מתחת כנפי אי הקבילות. רק התוצר הסופי של הליך גישור, אשר עומד בתנאים שנקבעו בתקנה 9 לתקנות הגישור, יכול להיות מועבר מחדר הגישור לאולם המשפט. זכותו של צד לגישור להניח, כי בהעדר הסכמה אחרת כל מסמך אחר לא יוצג בפני בית משפט.

מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
תקנות בתי המשפט (פישור) (גישור), תשנ"ג- 1993
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – החוק), וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
מיום 19.2.1999
תק' תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5947 מיום 20.1.1999 עמ' 283
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – החוק), וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
1. בתקנות אלה –
"גישור" – כמשמעו בסעיף 79ג לחוק;
מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
"פישור" "גישור" – כמשמעו בסעיף 79ג לחוק;
"מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
מיום 19.2.1999
תק' תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5947 מיום 20.1.1999 עמ' 283
"מפשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין, בסכסוך אזרחי, להגיע להסדר פישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;

מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
"מפשר" "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר פישור גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
"הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור.
מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
"הסדר פישור גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך פישור גישור.
2. גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.
מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50

מהות הפישור הגישור
2. פישור גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.
3. (א) הצעת בית משפט הדן, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.
(ב) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.
(ג) הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לגישור ולמנות מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.
(ד) לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, רשאי בית המשפט לבחור מגשר מתוך רשימת המגשרים כמשמעותה בתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (מינוי מגשר), תשנ"ו-1996.
(ה) הסכים המגשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית המשפט את כתב הסכמתו.
(ו) אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.
מיום 19.2.1999
תק' תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5947 מיום 20.1.1999 עמ' 283
3. (א) הצעת בית משפט הדן בענין אזרחי, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לפישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.
(ב) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הפישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לפישור או הפסקת הפישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.
(ג) הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לפישור ולמנות מפשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המפשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.
(ד) לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מפשר, רשאי בית המשפט לבחור מפשר מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, ובאין רשימה – לפי בחירתו.
(ד) לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מפשר, רשאי בית המשפט לבחור מפשר מתוך רשימת המפשרים כמשמעותה בתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (מינוי מפשר), תשנ"ו-1996.
(ה) הסכים המפשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית המשפט את כתב הסכמתו.
(ו) אישר בית המשפט את העברת הענין לפישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין ובינם לבין המפשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.

מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
העברת ענין למפשר למגשר
3. (א) הצעת בית משפט הדן לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לפישור לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.
(ב) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הפישור הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור לפישור או הפסקת הפישור הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.
(ג) הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לפישור לגישור ולמנות מפשר מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המפשר המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.
(ד) לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מפשר מגשר, רשאי בית המשפט לבחור מפשר מגשר מתוך רשימת המפשרים המגשרים כמשמעותה בתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (מינוי מפשר מגשר), תשנ"ו-1996.
(ה) הסכים המפשר המגשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית המשפט את כתב הסכמתו.
(ו) אישר בית המשפט את העברת הענין לפישור לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין ובינם לבין המפשר המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.
4. (א) מונה מגשר, יודיע לו בית המשפט את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק.
(ב) חלפה התקופה שקבע בית המשפט לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר גישור, יודיע המגשר לבית המשפט אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו.
מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
4. (א) מונה מפשר מגשר, יודיע לו בית המשפט את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק.
(ב) חלפה התקופה שקבע בית המשפט לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר פישור גישור, יודיע המפשר המגשר לבית המשפט אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו.
5. (א) במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.
(ב) המגשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם –
(1) היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב;
(2) הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר.
(ג) המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.
(ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.
(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.
(ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.
(ז) המגשר לא ייעץ לבעלי הדין בענין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו.
(ח) המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.
מיום 19.2.1999
תק' תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5947 מיום 20.1.1999 עמ' 283
(ז) המפשר לא ייעץ לבעלי הדין בענין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הפישור, אף אם היא בתחום התמחותו.

מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
חובות המפשר המגשר
5. (א) במילוי תפקידו ינהג המפשר המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.
(ב) המפשר המגשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם –
(1) היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב;
(2) הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמפשר כמגשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הפישור הגישור, יפסיק המפשר המגשר את הפישור הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמפשר כמגשר.
(ג) המפשר המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.
(ד) המפשר המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הפישור הגישור.
(ה) המפשר המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הפישור הגישור למי שאינו צד לפישור לגישור.
(ו) מסר בעל דין מידע למפשר למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המפשר המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.
(ז) המפשר המגשר לא ייעץ לבעלי הדין בענין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הפישור הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו.
(ח) המפשר המגשר לא יהיה צד להסדר הפישור הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הפישור הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הפישור הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמפשר שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.
6. בתחילת הגישור, יסביר המגשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הגישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי, ואת פרטי ההסכם המצוי, וכן כי –
(1) בעלי הדין מחוייבים לנהוג במהלך הגישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל ענין שבגישור, וכי רשאים הם להפסיק את הגישור בכל עת בהתאם להוראות תקנה 8(א);
(2) המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין – בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד.
מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
תחילת הפישור הגישור
6. בתחילת הפישור הגישור, יסביר המפשר המגשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הפישור הגישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי, ואת פרטי ההסכם המצוי, וכן כי –
(1) בעלי הדין מחוייבים לנהוג במהלך הפישור הגישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל ענין שבפישור שבגישור, וכי רשאים הם להפסיק את הפישור הגישור בכל עת בהתאם להוראות תקנה 8(א);
(2) המפשר המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין – בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד.
7. (א) שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור ובין אם לאו.
(ב) בתחילת הגישור יודיע המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.
(ג) בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.
(ד) בית המשפט, רשאי לקבוע סכום שיימסר למגשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.
(ה) התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט.
מיום 19.2.1999
תק' תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5947 מיום 20.1.1999 עמ' 283
(א) שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למפשר לא יהיה מותנה לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה מותנה בתוצאה של הפישור, והוא ישולם למפשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר פישור ובין אם לאו.

מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
7. (א) שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למפשר למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה מותנה בתוצאה של הפישור הגישור, והוא ישולם למפשר למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר פישור גישור ובין אם לאו.
(ב) בתחילת הפישור הגישור יודיע המפשר המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.
(ג) בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המפשר המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.
(ד) בית המשפט, רשאי לקבוע סכום שיימסר למפשר למגשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.
(ה) התעוררו חילוקי דעות בין המפשר המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט.
8. (א) בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמגשר.
(ב) המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:
(1) הענין אינו מתאים, לדעתו, לגישור;
(2) בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;
(3) בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור;
(4) אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר גישור;
(4א) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור;
(5) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;
(6) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך;
(7) כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;
(8) בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.
(ג) החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על פי תקנה 5(ח).
(ד) הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.
מיום 19.2.1999
תק' תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5947 מיום 20.1.1999 עמ' 283
הוספת פסקה 8(4א)

מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
הפסקת הפישור הגישור
8. (א) בעל דין רשאי להפסיק את הפישור הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמפשר ולמגשר.
(ב) המפשר המגשר רשאי להפסיק את הפישור הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:
(1) הענין אינו מתאים, לדעתו, לפישור לגישור;
(2) בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;
(3) בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הפישור הגישור;
(4) אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר פישור גישור;
(4א) הסדר הפישור הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור;
(5) הסדר הפישור הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;
(6) הסדר הפישור הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך;
(7) כתוצאה מהסדר הפישור הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;
(8) בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.
(ג) החליט המפשר המגשר להפסיק את הפישור הגישור, יודיע המפשר המגשר על החלטתו לבית המשפט; המפשר המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לפישור לגישור, אלא על פי תקנה 5(ח).
(ד) הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.
9. (א) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו.
(ב) נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.
(ג) בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור.
מיום 25.10.2001
תק' תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50
הסדר הפישור הגישור
9. (א) הגיעו בעלי הדין להסדר פישור גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המפשר המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הפישור הגישור והמפשר והמגשר יקיימו בחתימתו.
(ב) נחתם הסדר הפישור הגישור, יודיע על כך המפשר המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הפישור הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.
(ג) בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הפישור הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הפישור הגישור.
10. (א) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף 79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או מי מהם.
(ב) בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ג) בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.
(ד) בתקנה זו, "סכסוך" – מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות.
מיום 15.5.2002
תק' (מס' 2) תשס"ב-2002
ק"ת תשס"ב מס' 6167 מיום 15.5.2002 עמ' 676
הוספת תקנה 10

סוגיות משפטיות בדרך כלל אינן מופיעות בשחור לבן. אמת פשוטה ומוכרת זו היא הסיבה לכך שמגשר אינו רשאי לתת יעוץ משפטי לצדדים הבאים אליו לגישור. דעתו כעורך דין אינה מכרעת במקרה זה, וכל נקיטת עמדה שהיא לצד אחד מקוממת את השני.
מכאן הצורך בייעוץ אישי לכל צד. גישור אינו ויתור: גישור הוא בחירה מתוך הבנה, מהם הזכויות שלי. אנו נוהגים לקרוא להבנה הזו בשם ״מבחן המציאות״.

בהליך הגישור יבדוק המגשר ביחד איתך מהם הצרכים שלך, ובאיזה אופנים ניתן לממש אותם, אבל מגשר, אפילו הוא עורך דין מומחה בתחום, לא יהא רשאי לנקוט עמדה בשאלה אם עמדתך תתקבל או תדחה בבית המשפט… ובהתאם לכך, להעריך נכונה את האפשרויות המוצעות לך בהליך הגישור. לשם כך תזדקק לעורך דין.

כעורכת דין העוסקת בגירושין מזה כ-15 שנה, ובמקביל, בגישור לגירושין, אני מכירה היטב את הצרכים של צדדים לגישור, את נקודות התורפה בייעוץ ובייצוג לצדדים המצויים בהליך הגישור, את התפר הדק בין שמירה על זכויותיו של הלקוח לבין תמיכה ברצונו להסדיר את הגירושין בהסכם, תוך הימנעות מהליכי בית משפט.

לקביעת מועד לפגישה בעניין ייעוץ או ייצוג בגישור לגירושין

מעורבות עורכי הדין בהליך הגישור, כמו כל מהלך אחר בגישור, נקבעת בהתאם לרצון הצדדים, כפי שיסכימו. לפעמים עורכי הדין משתתפים בפגישות הגישור ממש, לפעמים הם מסתפקים בייעוץ מאחורי הקלעים, ולפעמים הם מתבקשים רק בתום הליך הגישור לחוות דעה על טיוטת הסכם הגירושין.
כשעורכי הדין משתתפים בפגישות הגישור, הם מחויבים לכללי הגישור כמו כולם, וכמובן לחיסיון המוחלט המגן על המידע שנחשף בגישור.

למה צריך הסכם יחסי ממון?
אתם מכירים את ההוא, שברוב חוצפתו, יומיים לפני החתונה שלף נייר ודרש שתחתום. אתם מכירים את ההיא, דקה לפני שהכניסה שוב לחייה אביר על סוס לבן, דרשה ממנו לחתום שאין לו שום טענה אליה…
למה, שואלים אותי, אם החדש/ה שלי כל כך נפלאים והכל טוב, למה צריך להכניס עורכי דין לעניין, והשאלה מלווה באות קריצה השמורה לדיבור על עורכי דין, נו, אתם יודעים, אלה שהמצפון שלהם נקי כל כך כי מעולם לא עשו בו שימוש….
אז לפעמים לא צריך, באמת.
לא נוח לדבר על כסף בתחילת הקשר. בבוקר מדברים על הסדרי רכוש, ובערב מחזיקים ידיים לאור נרות…אנחנו חוששים לפגוע באושר החדש, בסיבים העדינים של הקשר ההולך ונבנה. בשביל מה? כשנגיע לגשר נעבור אותו… יש רק כמה דברים שצריך לדבר עליהם, אבל בטח שלא עכשיו. היום אנחנו יוצאים, מחר החתונה של רותי, אתמול היינו עייפים. מחר. זה לא בוער.
אבל זה כן. כשהספק הראשון יתעורר, כשהעימות הראשון יפרוץ, זה יהיה כבר מאוחר מדי. חוסר האמון כבר מחלחל, כבר צובע בחשדנות כל צעד.
אפשר לדבר היום, כדי לא להתפוצץ מחר.
כמגשרת, אני עוסקת בתהליכים בוני אמון בין בני זוג. למה לחכות למשבר הגירושין כדי לנסח את גבולות הרכוש האישי? למה להניח לחרדה לשלוח גרורות של חוסר אמון לקשר המתהווה והולך?
הליך גישור לגיבוש הסכם יחסי ממון מאפשר לך לנהל את ה"שיחות הקשות" תחת רשת הביטחון והתמיכה הרגשית שהליך הגישור מעניק. מסרים מורכבים ינוטרלו מן המטען המסוכן שלהם, צרכים אמיתיים יזכו לצפה ודיון.
אישור בבית המשפט יעניק שקט נפשי, בטחון כלכלי ואחיזה ברורה במציאות – גורמים הפועלים בברור לטובת הקשר. הדיון הגלוי והמכבד בהיבטים הבעייתיים של הקשר – הבלתי רומנטיים בעליל – יפחית את החרדות ויתרום להפגת חוסר הוודאות הכרוכה בהכרח בבניית קשר חדש.

"אנחנו לא יכולים להמשיך ככה, היא אמרה. חייבים לעשות משהו".
התכוננתי להמשך המוכר לי: כבר אין בינינו שום קשר…. המשבר התחיל מזמן…. חשבתי שהגיע כבר הזמן….
הילדים יודעים משהו? שאלתי, וחשפתי רגע מביך של חוסר הקשבה.
הילדים? היא שאלה, הילדים יודעים היטב שאי אפשר להמשיך כך. גם הם חושבים שצריך למצוא דרך אחרת לנהל יחד את העסק.
הדור החדש נגד הדור הישן. הילדים, מנהלי העסק נגד ההורים, מייסדי העסק. הילדים, בעלי הסמכות, נגד ההורים, בעלי הממון והכח.
גם זה סכסוך ראוי לגישור. האב, מי שבזכותו קם ונהייה המפעל, החזון, השם והמוניטין, שהתחיל עם מכונה אחת ועם אשתו בתור מנהלת אדמיניסטראציה, לוגיסטיקה ופרסום, שלא לדבר על תחזוקה , ניקיון ומזון, העביר את סמכויות הניהול לבנו, לא לפני ששלח אותו למיטב האוניברסיטאות ללמוד מקצוע, ניהול, ועסקים.
הבן למד, וחזר לנהל, אבל אחרת. העסק אמנם על שם ההורים, אבל ההפעלה בידיו. והוא לא מצא תפקיד לאבא, שהמשיך לבוא למשרד מדי בוקר, כפי שעשה במשך 40 השנים האחרונות.

סכסוכים בתוך המשפחה הם הכואבים ביותר, המורכבים ביותר ובעלי ההשלכות הקשות ביותר על שגרת היומיום. סכסוכים בין אחים, בין ההורים לילדים, בין הגיסים לגיסות, בין הדור הראשון לשני לשלישי. המקום בו פוגש החוק את הכאב האישי, ומשפיל את עיניו.
בית המשפט בוודאי יכול לקבוע מי צודק, אבל אינו יכול לשמור על הנימים הדקות של קשר משפחתי אשר אולי עוד נותרו, למרות הסכסוך. זה המקום לבחון את הקרע בכלים שמציע הגישור: מחויבות לשימור העניין המשותף בהמשך הקשר המשפחתי, הקשבה נטולת פניות, במקביל לחיפוש אחר פתרונות מעשיים, שמירה על הפרטיות ועל השם הטוב של העסק.